Page 488 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תפח‬

‫ג‪ .‬נקב שבמכה שכבר נפתח ונסתם קצת‪ ,‬האם מותר לפותחו עוד בשבת ‪ -‬צ"ע‪,‬‬
‫ומלשון השו"ע משמע דאפילו יש בו נקב ובא להרחיבו אסור‪{ .‬ס"ק צ}‪.‬‬

‫ד‪ .‬אם יש בלחה דם‪( :‬א) האם מותר להוציא הלחה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬דאותו הדם והליחה‬
‫שכנוס שם אין בו משום חבורה‪{ .‬ס"ק פט}‪.‬‬

‫(ב) האם מותר לקנחה ‪ -‬יזהר שלא ידחוק המכה להוציא דם מחדש‪{ .‬ס"ק פט}‪.‬‬
‫אפטורא אם יודע שמוציא דם כשמקנחה‪ ,‬לא יקנחה בשבת‪ ,‬דפסיק רישא הוא‪.‬‬

‫[ואף דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ובמקום צערא לא גזרו‪ ,‬אפשר דהכא אין כל כך צער אם‬
‫לא יקנח‪ ,‬או דיכול לעשות הקינוח בלי הוצאת הדם‪{ .‬אות סח}]‪.‬‬

‫[ואף דמותר להוציא ליחה אף שיש בה גם דם‪ ,‬התם הדם כנוס עם הליחה ולא שייך חבורה על‬
‫זה‪ ,‬אבל הכא מיירי שבעת קינוחו את המכה היטב דוחק הבשר ועל ידי זה יוצא הדם המובלע בו‬
‫ולהכי אסור‪ ,‬ואין הכי נמי אם על ידי קינוחו לא יצא כי אם הדם הכנוס מתחלה דשרי‪{ .‬אות סז}]‪.‬‬

‫ה‪ .‬ליטול הקוץ במחט‪ ,‬באיזה אופן הותר ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬ובלבד שיזהר שלא יוציא דם‬
‫דעביד חבורה‪ ,‬ואף דהוא מקלקל מ"מ אסור הוא לכו"ע‪[ ,‬ואף דבשחין התירו איסור‬
‫דרבנן משום צערא‪ ,‬הכא כיון דאפשר להוציא הקוץ בלי הוצאת דם אין לעבור איסורא בכדי]‪.‬‬

‫{ס"ק פח ואות סג}‪.‬‬
‫ו‪ .‬חיכוך בשחין ‪ -‬אסור‪ ,‬שע"י החיכוך מוציא דם שנבלע בבשר‪[ .‬ואינו דומה למפיס שחין‬

‫שהותר להוציא לחה ודם‪ ,‬דהתם הוא כנוס‪ ,‬משא"כ בדם שנבלע בבשר]‪{ .‬ס"ק צ}‪.‬‬

‫סעיף כט‬

‫ז[ ניגפה ידו או רגלו‪:‬‬
‫א‪ .‬ניגפו על גבן‪ ,‬או שהיתה ההכאה ע"י ברזל ‪ -‬מבואר לעיל דהוא בכלל מכה שיש בה‬

‫סכנה ומחללין עליהן את השבת‪{ .‬ס"ק צא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניגפה [לא ע"י ברזל‪ ,‬וגם לא על גבן]‪ ,‬לצומתה כדי להעמיד הדם‪( :‬א) ביין ‪ -‬צומתה‬

‫(שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) בחומץ או ביין שרף‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬לא בחומץ‪ ,‬מפני שהוא חזק ויש בו משום רפואה‬

‫(שו"ע)‪ .‬וכ"ש ביין שרף {ס"ק צב}‪.‬‬
‫(ג) אדם מעונג ‪ -‬אם הוא מענג אף היין לו כמו החומץ ואסור (שו"ע)‪ ,‬שעור בשרו‬

‫רך‪ ,‬וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרו‪ ,‬וצומת ומרפא‪{ .‬ס"ק צג}‪.‬‬