Page 492 - IYUN
P. 492
עיון ההלכה תצב
(ב) לשאוף טאבא"ק בנחיריו להפיג השכרות ,וכן למי שעלול במיחוש הראש,
ומ"ט -מותר ,דכיון שנתפשט שאיפת הטאבא"ק לגדולים ולקטנים משום תענוג
או משום ריח ,לא מוכחא מילתא דעביד לרפואה{ .ס"ק קכז}.
סעיף מב
יג[ התעמלות:
א .התעמלות האסורה בשבת( :א) מהי ומ"ט -שפושטין ומקפלין זרועותיהן וכו'
ומזיעין .והיא בכלל רפואה[ .ואין להקשות כיון שאין כאן שייכות שחיקת סממנים היה
לנו להתיר כמו בסעיף שאח"ז .י"ל דכיון שלפעמים מביאין הזיעה על החולה ג"כ ע"י סממנים
חיישינן שיעשה רפואה האחרת ,משא"כ בסעיף שאח"ז שאין שייכות רפואה לאותן הדברים
ע"י שחיקת סממנים כלל לא גזרינן]{ .ס"ק קכט-קל}.
(ב) באינו מזיע -אין מתעמלין היינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע {שו"ע.
ועי' ד"ה כדי}.
(ג) בחולה שאין בו סכנה -אין עושין ד"ז כ"א ע"י שינוי{ .ס"ק קל}.
(ד) בריא החושש -אפי' ע"י שנוי אין עושין{ .ס"ק קל ואת צה}.
ב .שפשוף שעושין ליגיעי כח [להשיב כוחן ולבטל עייפותן] -מסתפק בש"ג אם דבר זה
דומה לרפואה ואסור או לא .אך לפמ"ש המ"א דאפילו בריא גמור אם עושה שום
רפואה כדי לחזק מזגו אסור ,גם בזה אין להקל{ .ס"ק קל}.
ג .לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי ,ומ"ט -אסור (שו"ע) ,שמא יבוא להשקות
לו סממנים המשלשלים{ .ס"ק קלא}.
סעיף מד
יד[ רחיצה:
א .במים שרוחצין בהם בריאים ,וכוונתו לרפואה -רוחצין במי גרר ,ובמי חמתן ,ובמי
טבריא ,ובמים היפים שבים הגדול אע"פ שמלוחים ,שכן דרך לרחוץ בהם וליכא
הוכחה דלרפואה קעביד {שו"ע וס"ק קלז}.
ב .במי טבריא ,בזמן שאין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה -אסור אם שוהא{ .ס"ק קלז}.
ג .אם יש לו חטטין בראשו -ג"כ מותר {ס"ק קלח ועי' אות צט}.
ד .במקומות שאין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה ,ושוהה בהם( :א) כשיש לו מיחוש
