Page 495 - IYUN
P. 495

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכט ש על מי מחלליי שבת תצה‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬             ‫סימן שכט – על מי מחללין שבת‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ב‬

                                                                                                                                                                                           ‫א[ רוב וקבוע בפיקוח נפש‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬חצר שהיו בה תשעה נכרים וחד ישראל‪ ,‬ונפלה עליהם מפולת‪ ,‬איך נידון‪ ,‬ומ"ט ‪-‬‬

                                                                                                                                                 ‫מפקחין‪ ,‬דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי‪ ,‬ואין כאן רוב א"י (שו"ע וסק"ג)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬אם פרש אחד מהם או רובן לחצר אחרת‪ ,‬ונפלה עליהם שם מפולת ‪ ,-‬אין הולכין‬
                                                                                                                                          ‫בפקוח נפש אחר הרוב‪ ,‬וכיון שנשאר קביעות הראשון במקומו חשבינן ליה‬

                                                                                                                                                         ‫כמחצה על מחצה ומפקחין (שו"ע וס"ק ד‪[ .‬והטעם עי' סק"ה ואות ו])‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬אם זה שפרש לא היה דעתו לחזור לחבורה ‪ -‬כתב הריטב"א דאמרינן ביה כל דפריש‬

                                                                                                                                                                ‫מרובא פריש‪ .‬ולא ראיתי זה בשאר פוסקים‪{ .‬ד"ה כמחצה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬נעקרו כולם [להתפזר כל אחד לדרכו ובטלה קביעותם]‪ ,‬ובשעת עקירתן פירש אחד‬
                                                                                                                                          ‫מהם לחצר אחרת ונפל עליו ‪ -‬אין מפקחין עליו‪ ,‬שכיון שנעקר קביעות הראשון‬

                                                                                                                                                                  ‫ממקומו‪ ,‬אמרינן כל דפריש מרובא פריש‪{ .‬שו"ע וס"ק ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬יצאו תכופים יחד זה אחר זה ‪ -‬כיון דעדיין הם בחבורה אחת נקרא קבוע ודינו‬

                                                                                                                                                                                                     ‫כדמעיקרא‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬הלכו כל אחד לדרכו דרך חצר השני ‪ -‬שיטת רש"י דמשום חומרא דנפשות דיינינן‬

                                                                                                                                                                                   ‫להו כקביעי ומפקחין‪{ .‬עי' ד"ה קביעות}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ז‪ .‬עברו דרך החצר בזה אחר זה‪ ,‬ובאותו שנפל המפולת כבר עברו רובם או ט'‪ ,‬ולא‬
                                                                                                                                          ‫נשאר אלא אחד‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬נמי מפקחין‪ ,‬דכיון דפעם אחת היו באותו חצר דיינינן‬
                                                                                                                                          ‫להו כקביעי ממש‪ ,‬דאפילו לא נשאר אלא אחד לא בטל הקביעות‪{ .‬עי' ד"ה קביעות}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ח‪ .‬תינוק שנמצא‪( :‬א) בעיר שרובה נכרים‪ ,‬האם מחללין עליו את השבת ומ"ט ‪-‬‬
                                                                                                                                          ‫בשו"ע אה"ע כ' דאין מחללין עליו‪ ,‬כיון דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום‬
                                                                                                                                          ‫קביעותם אזלינן אחר הרוב‪ .‬ורמ"א בהג"ה פליג שם וס"ל דמפקחין עליו את הגל‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫דבני העיר חשיבי כקביעי‪ ,‬ודמיא לדינא דהכא‪ .‬ודעת הגר"א שם לפסוק כהרמ"א‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                                 ‫{ס"ק ו}‪.‬‬
                                                                                                                                              ‫(ב) נמצא בדרך‪ ,‬ורוב העוברים שם נכרים ‪ -‬לכו"ע אזלינן בתר רובא‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   490   491   492   493   494   495   496   497   498   499   500