Page 471 - IYUN
P. 471

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכו ‪ -‬דיני רחיצה בשבת תעא‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                    ‫סעיף ט‬

                                                                                                                                                                                    ‫י[ רחיצה בדברים המשירים שער‪:‬‬

                                                                                                                                                                          ‫א‪ .‬בדברים שוודאי משירים ‪ -‬אסור משום גוזז‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬בדברים שפעמים משירים ‪ -‬מותר‪ ,‬כיון דהוא אינו מתכוין לזה אלא לצחצח עצמו‬
                                                                                                                                          ‫בלבד‪ ,‬וקי"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר‪{ .‬ס"ק כו}‪[ .‬ואף שהב"ח מסתפק בשער‬

                                                                                                                                                     ‫ראשו דאפשר דנושרות מהר והוי פסיק רישא‪ ,‬האחרונים השיגו עליו {אות יז}]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬המערב דברים המשירים בדברים שאינם משירים‪ ,‬מה הדין והטעם ‪ -‬מותר‪ ,‬ובלבד‬
                                                                                                                                          ‫שלא יהיה הרוב מדבר המשיר (שו"ע)‪ ,‬דאז פסיק רישא הוא ואסור משום גוזז אף‬

                                                                                                                                                                                          ‫שאינו מתכוין‪ ,‬לכו"ע‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬במינים שאינו יודע אם הם משירים ‪ -‬בודאי יש לאסור מלרחוץ בהם‪{ .‬ד"ה בדברים}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬בנתר וחול ‪ -‬ברמב"ם משמע דאסור‪ ,‬ובר"ח משמע דמותר‪ .‬וצ"ע למעשה‪{ .‬ד"ה‬

                                                                                                                                                                                                                ‫בדברים}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף י‬

                                                                                                                                                                                                  ‫יא[ רחיצה במורסן‪:‬‬

                                                                                                                                          ‫א‪ .‬מצד 'גיבול'‪ ,‬מה הדין והטעם‪( :‬א) לקחתו בידיים רטובות ‪ -‬מותר לרחוץ ידיו‬
                                                                                                                                          ‫במורסן (שו"ע)‪ ,‬הגה‪ :‬דגיבול כלאחר יד שרי (רמ"א)‪ .‬ורק צריך ליזהר שלא יערב‬
                                                                                                                                          ‫מתחלה המורסן במים‪ ,‬משום לישה‪ ,‬אלא יקחם בידיו הרטובות ממים‪ .‬ואף דגם‬
                                                                                                                                          ‫בזה מתגבל קצת מורסן במים הטפוחות שעל ידיו‪ ,‬אין לחוש‪ ,‬דגיבול כלאחר יד‬
                                                                                                                                          ‫הוא‪[ .‬ואף על פי שיש להחמיר שלא לגבל אפילו ע"י שינוי בשבת‪ ,‬אא"כ נתן המים מע"ש‬

                                                                                                                                          ‫כמו שנתבאר בסימן שכ"ד‪ ,‬מ"מ כאן שאינו נותן המים ממש על המורסן אלא שלוקחו בידים‬

                                                                                                                                          ‫הרטובות מותר לד"ה]‪{ .‬ס"ק כח}‪[ .‬ואף דהמ"א מסתפק בזה אם יש להתיר לדעת האוסרים‬

                                                                                                                                          ‫לעיל בשינוי‪ ,‬מ"מ נראה דיש להקל עכ"פ באופן זה וכו' ואין להחמיר עכ"פ ליקח מורסן יבשים‬

                                                                                                                                                                                               ‫בידים רטובות‪{ .‬ד"ה לרחוץ}]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לשפוך עליו מעט מים ‪ -‬צריך ליזהר שלא יערב מתחלה המורסן במים משום‬
                                                                                                                                          ‫לישה‪{ .‬ס"ק כח}‪ .‬ואחר דבמרדכי ובלבוש התירו אפילו לשפוך מעט מים על‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   466   467   468   469   470   471   472   473   474   475   476