Page 51 - IYUN
P. 51
ערב
שבת
(רמב-רנט)
עיון ההלכה סימי רנב -מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בע"ש כדי שיהיו נגמרים בשבת נא
סעיף ב
ג[ א"י אדעתיה דנפשיה קעביד -תנאי ההיתר למסור בע"ש:
א .אם קצץ לו דמים – דכיון שקצב לו דמים בעד מלאכתו ואינו מקפיד עליו שיעשנו
תיכף ,תו כי קעביד ביום השבת אדעתיה דנפשיה קעביד {ס"ק יב}.
ב .בסתמא – בזה"ז דינו כקצץ ,כיון שקצבתו ידוע{ .ס"ק יד ועי' ד"ה אם קצץ}.
ג .עושה בטובת הנאה – מותר (שו"ע) .ויש חולקין (רמ"א) .אם לא שהא"י בעצמו
מתחיל עם הישראל לומר שיעשה לו בחנם אז ודאי דעתו על הטובה שקיבל
ממנו מכבר ודינו כקצץ{ .ס"ק כא}.
ד .שלא יאמר לו לעשות בשבת – דאם אמר לכובס ראה שאני צריך להם במו"ש כגון
שרוצה ליסע מיד במו"ש ג"ז אסור אפילו בקצץ ,דכיון שא"א לגמרו אא"כ יעשה
בשבת הו"ל כאילו אומר בפירוש שיכבס בשבת והוי כשלוחו{ .ס"ק יב ,טז}.
ה .שיעשה הא"י המלאכה בביתו (שו"ע).
ד[ דין מחאה:
א .אם ראהו עושה בטובת הנאה – צריך לומר לו שלא יעשה בשבת (שו"ע).
ב .אם התנה עמו מתחלה ליתן לו שכרו אף שלא פירש לו סך ידוע – א"צ למחות בידו,
דבעבידתיה קעסיק {ס"ק כב}.
ג .עושה בשכר ,אף שלא התנה עמו כלל אודות השכר – יש מאחרונים שמקילין
אם היה זה בדרך היתר ,דהיינו שהיה כמה ימים לפני שבת ,או שמסר לו בע"ש
והיה שהות לגמרו קודם השבת ,א"צ למחות ,דכיון שעושה עכ"פ בשכר אמרינן
בעבידתיה קעסיק{ .ד"ה ואם}.
ד .אם הא"י התחיל בעצמו לומר שיעשה לו טובה – לפי מש"כ הרמ"א לעיל דזה דינו
כקצץ ,לכאו' באופן זה אין להחמיר ,אבל לדעת המחבר פשוט דאין לחלק בזה,
וכשרואהו בשבת צריך למחות{ .ד"ה בטובת}.
סעיף ג
ה[ במלאכה המפורסמת שהיא של ישראל:
א .בעושה הנכרי בשבת – טוב להחמיר ולאסור (שו"ע) ,פי' ,שאם עושה בשבת צריך
למחות בידו אפילו קצץ{ .ד"ה טוב}.
