Page 52 - IYUN
P. 52
עיון ההלכה נב
ב .מסירת עורות לעבדן וכלים לכבסן ,כשהנכרי עושה במקום גלוי( :א) בסתמן –
סתמן אין ידוע שהוא של ישראל ,וע"כ אפילו אם הוא מעבד וכובס במקום גלוי
אין למחות בידו כשקצץ{ .ס"ק כד}.
(ב) בידוע שהן של ישראל – צריך למחות בידו שלא לעשות בשבת ,דהרואה אינו
יודע שקצץ ,ואתו למחשדיה בשכיר יום .ודעת השו"ע (סי' רמד) דמדינא אסור
בזה [וע"ש בבה"ל ד"ה דינה]{ .ס"ק כד}.
ג .חלוקים שניכר שהם של ישראל( :א) כשמכבסן על גבי הנהר – צריך למחות בידו
כשרואהו בשבת [מ"א] .אבל בתו"ש כתב דלא שייך בזה חשדא ,דלא נודע של מי
הוא .והח"א הקיל בזה עוד מטעם אחר ,דכיון שידוע שמנהג כל בני העיר ליתן
כלים לכובס בקבלנות ,ע"כ אפילו אם הא"י מכבסן במקום מפורסם מותר ,דאין
בזה חשדא משום שכיר יום{ .ס"ק כה}.
(ב) כשעושה בבית הישראל – לא מהני שום היתר ,וכמ"ש למעלה בס"ק י"ז{ .ס"ק
כה}.
סעיף ד
ד .ליקח כלים מבית האומן בשבת – אסור ליקח כלים מבית האומן בשבת ויו"ט
(רמ"א) .ואפילו יודע ודאי שנגמר קודם שבת ויו"ט .ואפילו אם הוא לצורך שבת.
והטעם מפני מראית העין ,דיאמרו שבשבת עשאו ומדעת ישראל .ואיתא בלבוש
דאפילו אם לא יביאם בידו אלא ילבשם שם בבית הא"י ,ג"כ אסור מטעם זה {ס"ק
לא}.
ה .להביאם ע"י נכרי – כתב המ"א אפשר דאפילו ע"י א"י אסור להביאו ,דעובדא דחול
הוא{ .ס"ק לא ועי' אות כח}.
ו .להביאם מאומן ישראל – אין חילוק בין ישראל לא"י .ואם הוא לצורך שבת צ"ע.
{ס"ק לב וד"ה מבית}.
סעיף ה
ו[ מלאכה הנגמרת בשבת:
א .לפתוח מים לגינה סמוך לחשיכה ,והולכים כל השבת – מותר (שו"ע)[ .והיינו שפותח
מים סמוך לחשיכה משפת המעין שילך לגינה להשקותה{ .ס"ק לה}].
ב .להניח קילור על העין( :א) להניחו בשבת – אסור שמא ימרח{ .שו"ע וס"ק לח}.
