Page 76 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫עו‬

‫סימן רנז ‪ -‬דיני הטמנת חמין‬

‫סעיף א‬

‫א[ איסור הטמנה‪:‬‬
‫א‪ .‬בשבת ‪ -‬אין טומנין בשבת אפי' בדבר שאין מוסיף הבל (שו"ע)‪ ,‬דשמא ימצא אז‬
‫קדרתו צוננת וירתיחה דחייב משום מבשל‪ ,‬ואפילו למ"ד דאינו חייב משום מבשל‬
‫בזה כיון שנתבשל פעם אחד‪ ,‬מ"מ איכא למיגזר שמא יחממנה ע"ג האש ויחתה‬
‫בגחלים ויתחייב משום מבעיר {ס"ק א}‪ .‬ולפי זה אפילו הוא דבר יבש דלכו"ע אין‬

‫בזה משום בישול‪ ,‬ג"כ אסור להטמין‪{ .‬אות ג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבעוד יום ‪ -‬אין טומנין בדבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום (שו"ע)‪ ,‬גזירה שמא‬

‫יטמין באפר שיש בו גחלים ויחתה בשבת {ס"ק ה}‪.‬‬
‫ג‪ .‬קודם חצות ‪ -‬כתב הפרי מגדים‪ ,‬דאפילו אם הטמין קודם חצות בבוקר‪ ,‬מ"מ אסור‬

‫כשמשהה בהטמנה זו על שבת ואינו מסלק קודם חשיכה‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
‫ד‪ .‬בספק חשיכה ‪ -‬טומנין (שו"ע)‪ ,‬דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן‪ ,‬וליכא‬

‫למגזר הגזירה הנ"ל‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ה‪ .‬בנתבשל כ"צ ‪ -‬ס"ל להי"א (ברמ"א) דמותר להטמין‪ ,‬דלא יבוא לחתות‪[ .‬והוא כדעת‬

‫היש מקילין לקמן בס"ז בהג"ה]‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬

‫ב[ בדיעבד‪:‬‬
‫א‪ .‬הטמין בדבר המוסיף הבל ‪ -‬התבשיל אסור אפילו בדיעבד‪ .‬ואם עומד בחמימותו‬

‫כשעה ראשונה‪ ,‬מותר (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדבר שאינו מוסיף הבל ‪ -‬שרי בדיעבד‪ ,‬אע"ג דעשה איסורא‪ ,‬דהא אינו אלא עומד‬

‫בחמימותו‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬
‫ג‪ .‬שכח או שגג ‪ -‬י"א דשרי לאכול (רמ"א)‪ .‬והנה דעת המ"א והט"ז והגר"א דהמחבר‬
‫ס"ל דאפי' בשוגג אסור לאכול עד מו"ש‪ ,‬ולכך סתם הדבר‪ .‬ומ"מ במקום הצורך‬

‫יש לסמוך על דעת הי"א הזה‪ ,‬ובפרט אם היה נתבשל כ"צ‪{ .‬ס"ק י ואות ט}‪.‬‬

‫ג[ הטמנה לצורך מחר‪:‬‬
‫א‪ .‬טעם הי"א להתיר ‪ -‬י"א דכל זה אינו אסור אלא כשעושה לצורך לילה‪ ,‬אבל‬