Page 74 - IYUN
P. 74
עיון ההלכה עד
ד[ כשהודלקה כשיעור מבעו"י:
א .להתחמם כנגדה בשבת ולהשתמש לאורה -יכול (שו"ע).
ב .במדורה מדברים שאין עושין מהם פתילה -יכול (שו"ע) ,דבמדורה מתוך שההיסק
רב כל אחד מבעיר את חברו{ .ס"ק ח}.
ג .לישב סמוך לזנבות האדים של המדורה -הט"ז כתב דיש לזהר שלא לישב בסמוך
אצל זנבות האודים ,לפי שיש לחוש שמא יגע בהם לקרבם אצל המדורה ,אבל
דעת הא"ר והתו"ש דלא חיישינן לזה ,ומותר להשתמש אפי' בסמוך להמדורה
או התנור[ ,אם לא בדבר שצריך עיון רב או לקרות כנגדה ,דאז חיישינן שמא יטה]{ .ס"ק ז}.
סעיף ב
ה[ הבערת פחמים:
השיעור סמוך לחשכה -יש אומרים ,שבפחמין אפילו לא אחז בהם האור אלא
כ"ש ,שרי ,מפני שהם דולקים והולכים (שו"ע).
סעיף ג
ו[ מדורה של זפת וגפרית קש וגבבא:
השיעור סמוך לחשיכה -אפילו לא אחז בהם האור אלא כל שהוא שרי{ .שו"ע}.
ז[ מדורה של קנים וגרעיני תמרים:
השיעור סמוך לחשיכה :א .מפוזרים .ב .אגודים -כשהם מפוזרים ,אפי' לא אחז
בהם האור אלא כל שהוא שרי .אבל אם הקנים אגודות והגרעינים בסל ,צריכים
שיצית בהם האור עד שתהא שלהבת עולה מאליה .דמפוזרים כיון שאחז בהם
האור קצת מבעוד יום ,שוב הם דולקין מאליהן[ ,ומיירי ביבשין {אות ו}] ,אבל כשהם
אגודות או בסל ,שוב אין השלהבת יכולה להכנס בהן .וי"א בהיפך ,דכשהם
מפוזרות ,כל אחת מהן לא תמצא את חברתה לבערה ,והם כבים והולכים ,הלכך
צריך רוב ,משא"כ כשהם נאגדים יחד .וכן בגרעינים{ .שו"ע וס"ק יא}.