Page 69 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רנד ‪ -‬דיני תבשיליי המוכנים מע"ש כדי להגמר בשבת סט‬

‫מהרה לכך לכו"ע בעינן מלמעלה ומלמטה‪ .‬וגם הדגול מרבבה כתב דכו"ע מודים‬
‫בזה‪ ,‬אמנם מטעם אחר‪ ,‬דכיון דהפשטיד"א חלק עליון וחלק התחתון אינם מגוש‬
‫אחד‪ ,‬דהרי המולייתא שבתוכה מפריד ביניהם‪ ,‬הוי כשתי עוגות ובכל אחד צריך‬

‫קרימת פנים‪{ .‬ס"ק כט}‪.‬‬

‫ב[ נתן סמוך לחשכה [ולא קרמו פניהם[‪:‬‬
‫א‪ .‬נתן במזיד ‪ -‬אסור עד מוצאי שבת בכדי שיעשו (שו"ע)‪ .‬ואפילו אם אין לו מה יאכל‪.‬‬
‫[ואפילו אם אינו יהודי רידהו שלא מדעתו‪ ,‬אסור לו לאכול]‪ .‬ואסור בכדי שיעשו היינו‬

‫האכילה‪ ,‬אבל הרדיה מן התנור פשוט דמותר תיכף במוצאי שבת‪{ .‬ס"ק לא‪-‬לב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתן בשוגג ‪ -‬אם אין לו מה יאכל‪ ,‬מותר לו לרדות ממנו מזון שלש סעודות‪ .‬ואומר‬

‫לאחרים שאין להם מה יאכלו‪ ,‬בואו ורדו לכם מזון שלש סעודות (שו"ע(‪.‬‬
‫והא דלא קנסינן גם בשוגג [כמ"ש בס"ח]‪ ,‬דכיון דאין לו פת אחר לאכול‪ ,‬וא"א‬
‫לקיים מצות שלש סעודות בלא פת‪ ,‬שרי‪[ .‬אבל תבשיל אין חיוב כ"כ לאכול בשבת‪ .‬ואין‬

‫הכי נמי דאם אין לו דבר אחר לאכול כלל כי אם אותו תבשיל בלבד שהשהה בשוגג‪ ,‬מותר לו‬

‫לאוכלו‪ ,‬שאסור להתענות בשבת]‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
‫ואם בפת אחד שהוציא‪ ,‬יש בו כדי ג' סעודות‪ ,‬שוב אסור לרדות‪ ,‬אע"ג דאין לו‬

‫לכל סעודה ככר שלם ולחם משנה‪{ .‬ס"ק לד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬אופן הרדיה ‪ -‬כשהוא רודה לא ירדה במרדה‪ ,‬אלא בסכין וכיוצ"ב‪ ,‬שלא יעשה כדרך‬

‫שעושה בחול‪ .‬ואם אי אפשר לרדות בשנוי‪ ,‬ירדה במרדה (שו"ע)‪.‬‬
‫גם באופן שאין איסור רדיה [בתנורים שלנו]‪ ,‬אסור להסתפק מן הפת יותר מג'‬

‫סעודות {ס"ק לג}‪.‬‬

‫סעיף ו‬

‫ג[ נתן פת בתנור בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬רדית הפת כדי שלא יבוא לידי איסור סקילה ‪ -‬אם נתנו בשבת אפילו במזיד‪ ,‬מותר‬
‫לו לרדות קודם שיאפה (שו"ע)‪[ .‬דהו"א הלעיטהו לרשע וימות קמ"ל דשרי]‪ .‬ובשוגג‪ ,‬כל‬

‫שכן דשרי‪ ,‬כדי שלא יבוא לידי איסור חטאת‪{ .‬ס"ק לט}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אופן הרדיה ‪ -‬אפילו במרדה‪ ,‬ומ"מ אם אפשר לו לעשות בשינוי‪ ,‬כגון ע"י סכין‬