Page 77 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רנז ‪ -‬דיני הטמנת חמיי עז‬

‫כשמטמין לצורך מחר‪ ,‬מותר להטמין מבעוד יום בדבר שמוסיף הבל‪( .‬רמ"א)‪.‬‬
‫דעיקר מה שאסרו להטמין במוסיף הבל הוא משום שמא יבוא להטמין ברמץ‬
‫ויחתה בגחלים‪ ,‬וע"כ כיון שמטמין לצורך מחר ס"ל להי"א דלא שייך גזירה זו‪,‬‬
‫דאפילו אם לא יגיע התבשיל למאכל בן דרוסאי‪ ,‬יתבשל ממילא כל הלילה ולא‬

‫יבוא לחתות {ס"ק יא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיעבד ‪ -‬בדיעבד יש לסמוך על זה‪ ,‬ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן (רמ"א)‪ .‬משמע‬
‫דאם הוא רגיל‪ ,‬אף בדיעבד אסור‪[ .‬והטעם‪ ,‬דמעיקר הדין אין להם מקום להי"א‪ ,‬כמ"ש‬

‫הגר"א ושארי פוסקים‪ ,‬וכ"כ דהיש מקילין דלקמן אין להם מקום בדין‪ ,‬ולכך כתב שם רמ"א דאין‬

‫לנהוג כן בשארי מקומות]‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטמנה לצורך מוצאי שבת ‪ -‬מוכח מסימן תר"ט בהג"ה דאין מטמינין בכל גוני‪,‬‬
‫ומסיק המג"א דרק חומרא הוא שנהגו כן ולא מדינא‪ ,‬וללבוש וא"ר בודאי מותר‬

‫להטמין לצורך מוצאי שבת‪ ,‬ואין שם אפילו מנהג להחמיר‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ד[ הטמנה בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬תבשיל שנתבשל כל צרכו ‪ -‬אסור להטמין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל‬

‫(שו"ע)‪ .‬ומ"מ בדיעבד ‪ -‬שרי‪{ .‬ס"ק יג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשום כלים על התבשיל לשומרו מן העכברים ‪ -‬שרי‪ ,‬שאין זה כמטמין להחם אלא‬
‫כשומר ונותן כיסוי על הקדרה (שו"ע)‪ .‬והיינו אפי' בבגדים שמעמידין את חום‬

‫הקדרה שלא יצטנן‪ ,‬אפ"ה שרי כיון שאינו מכוין לזה‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ה[ דברים המוסיפים הבל‪:‬‬
‫א‪ .‬תבן וכו' ‪ -‬בזמן שהן לחין‪ ,‬דלחין יש בהם הבל הרבה יותר מיבשין‪ .‬ומסתימת‬
‫המחבר משמע דבין לחין מחמת עצמם ובין לחין מחמת דבר אחר‪ ,‬שניהם‬
‫אסורין‪ .‬אמנם כמה אחרונים הסכימו דדוקא לחין מחמת עצמן‪ ,‬שהם מחממות‬

‫יותר מלחין מחמת משקה שנפלו עליהן משיבשו‪{ .‬ס"ק יט ובד"ה בזמן}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדבר שאינו שכיח להטמין בו [כגון סלעים] ‪ -‬יש אומרים דמותר להטמין בסלעים‬
‫[אבני אש {ס"ק כד}]‪ ,‬אע"פ שמוסיפין הבל‪ ,‬דמלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן‬