Page 78 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫עח‬

‫(רמ"א)‪ .‬דהא לא שכיח כלל שיטמין בסלעים‪ ,‬משום שמשברים הקדרה או‬
‫שמקלקלים המאכל‪ ,‬אבל דבר שלפעמים טומנין בהם אע"ג דלא שכיח‪ ,‬גזרו בהו‬

‫רבנן‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬דבר שאינו מוסיף הבל‪ ,‬אבל הוא חם ‪ -‬כתב רש"ל‪ ,‬אפר חם הוא דבר שאינו מוסיף‬
‫הבל ושרי לטמון בו‪ ,‬אא"כ מעורב בגחלים‪ .‬וה"ה כל דבר שאינו מוסיף הבל אפי'‬

‫הם חמים שרי‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬

‫הטמנה המותרת‬

‫סעיף ד‬

‫א[ דבר שהיה טמון מערב שבת‪:‬‬
‫א‪ .‬היה טמון ונתגלה משחשכה ‪ -‬מותר לחזור ולכסותו (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם רצה להוסיף עליו בשבת ‪ -‬מוסיף [בנתבשלה כל צרכה] (שו"ע)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ליטלו ולתת אחר במקומו ‪ -‬יכול‪ ,‬בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם‬

‫יותר מהראשון‪[ .‬בנתבשלה כל צרכה]‪( .‬שו"ע)‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫ב[ הטמנת כלי שני או תבשיל שאין היד סולדת בו‪:‬‬
‫א‪ .‬אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת ‪ -‬מותר להטמינו‬
‫בדבר שאינו מוסיף הבל (שו"ע)‪ .‬דלא אסרו אלא כשהוא בכלי ראשון שנתבשל בו‪,‬‬

‫אבל כשפינהו לכלי אחר‪ ,‬אף שעדיין היד סולדת בו מותר‪{ .‬ס"ק כח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם חזר וערה אותו אח"כ לכלי ראשון שהיה בו ‪ -‬נמי שרי‪ ,‬דתו לא מקרי כלי ראשון‬

‫והוי ליה כצונן שמותר להטמינו‪{ .‬ס"ק כח}‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלי ראשון כשהתבשיל שבו אין היד סולדת בו ‪ -‬אם נתקרר עד שאין יד סולדת‬
‫בו נראה דשרי להטמינו אם הוא במקום הצורך‪{ .‬ס"ק כח}‪ .‬דיש לסמוך אדעת‬
‫המחבר דסבירא לה דכיון שנצטנן קצת מחמימותו שאין היד סולדת בו חשוב‬
‫כצונן‪ ,‬ולאפוקי ממה שכתב הרמ"א דאם לא נצטנן לגמרי לא חשיב כצונן‪ ,‬ולפי‬

‫זה אפשר דאין להקל גם כן לענין הטמנה {אות כט}‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדבר המוסיף הבל ‪ -‬אפילו צונן גמור אסור‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬