Page 94 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫צד‬

‫הכסיף העליון ושוה לתחתון [שבכך יש שני סימנים שהוא לילה] ואין צריך להמתין‬
‫על שעות זמניות אפילו לדעת ר"ת‪{ .‬ד"ה שהוא}‪.‬‬

‫ה‪ .‬האיך ינהג במקום אונס ‪ -‬כ' שו"ע הגר"ז דאם יהיה איזה אונס ח"ו שלא תוכל‬
‫למהר להדליק עד שקיעת החמה‪ ,‬אזי תצוה לאינו יהודי להדליק נרות של שבת‪.‬‬

‫[ונחלקו האחרונים לענין הברכה]‪{ .‬ד"ה מי שאינו בקי}‪.‬‬

‫ו‪ .‬זמן בין השמשות ‪ -‬להחמיר או להקל‪( :‬א) במילי דאורייתא ‪ -‬בגמ' מבואר דמספק‬
‫יש להחמיר בזמן בין השמשות גם כרבי יוסי וגם כרבי יהודה‪[ .‬גמ' שבת לד‪ ,‬ב; איזהו‬

‫בין השמשות ‪ -‬משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין‪ ,‬הכסיף התחתון ולא הכסיף‬
‫העליון בין השמשות‪ ,‬הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה‪ ,‬דברי רבי יהודה‪ .‬רבי יוסי אומר‪,‬‬

‫בין השמשות כהרף עין‪ ,‬זה נכנס וזה יוצא]‪{ .‬ד"ה ושיעור זמן}‪.‬‬
‫(ב) בשבותין דרבנן – יל"ע אם גם לענין השבותין דרבנן צריך להחמיר‪ ,‬ומהשו"ע‬

‫והרמ"א והרמב"ם נראה שאף בשבותין יש להחמיר‪.‬‬
‫(ג) בתרי קולי ‪ -‬בדברים שמקילים בבין השמשות כגון תענית יחיד משמע‬
‫דאפשר להקל‪ .‬וא"כ ה"ה לענין ספירת העומר [לדעת המקילים בבין השמשות] יהיה‬
‫מותר‪ .‬וכן שבות בין השמשות לצורך מצוה במוצאי שבת‪ .‬אך יל"ע דתרי קולי לא‬

‫מקילינן‪ ,‬לומר דספיקא מותר ולומר דהלכה כר' יהודה‪{ .‬ד"ה ושיעור}‪.‬‬

‫ג[ קבלת תוספת שבת‪:‬‬

‫א‪ .‬היאך מקבל עליו תוספת שבת ‪ -‬ע"י דיבור שמקבל עליו תוספת שבת‪ ,‬או ע"י‬
‫אמירת ברכו עם הציבור שמתפללים ערבית מבעו"י [שהוא התחלת תפילת ערבית‬
‫של שבת]‪ ,‬ובמקומותינו המנהג שמקבלים באמירת מזמור שיר ליום השבת‪ .‬וה"ה‬

‫במקומות שאומרים לכה דודי ומסימים בואי כלה‪ ,‬הוי קבלת שבת ממש‪.‬‬

‫ומנהגינו שאשה המדלקת נרות לשבת‪ ,‬מקבלת שבת בהדלקה זו‪.‬‬

‫וקבלה בלב לא הוי קבלה‪ .‬כ"כ הרמ"א (סי' תר"ח)‪ .‬ובמ"ב שם ציין לדברי הב"ח‬
‫והגר"א דקבלה בלב מהני‪{ .‬ס"ק כא‪ ,‬כח‪ ,‬לא}‪.‬‬

‫ב‪ .‬מאימתי יכול לקבל עליו תוספת ‪ -‬להסוברים כר"ת‪ ,‬מתחילת השקיעה שהוא ד'‬
‫מיל קודם צאת הכוכבים עד זמן בין השמשות‪ ,‬זהו הזמן הראוי לעשותו תוספת‬
‫שבת‪ ,‬רצה לעשותו כולו עושה‪ ,‬רצה לעשותו מקצתו עושה‪ ,‬ובלבד שיוסיף איזה‬
‫זמן שיהיה ודאי מן החול על הקודש (שו"ע)‪ .‬ואם רוצה יכול להקדים וקבל עליו‬