Page 91 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רסא ‪ -‬זמי הדלקת הנרות לשבת צא‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫לאינו יהודי דלית ביה מעשה‪ ,‬ועל כן מותר לומר לאינו יהודי בין השמשות‬
‫להדליק נר יארצייט‪ ,‬מאחר שהעולם נזהרין בו חשבינן כלצורך גדול‪{ .‬ס"ק טו ‪ -‬טז}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתוספת שבת ‪ -‬מי שקבל עליו שבת שעה או שתים קודם חשכה‪ ,‬יכול לומר לאינו‬

‫יהודי להדליק הנר ושאר דברים שצריך (רמ"א)‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוספת שבת קודם פלג המנחה ‪ -‬אין בקבלתו כלום‪ ,‬ואפילו בעצמו היה יכול‬

‫להדליק‪{ .‬ד"ה שעה}‪.‬‬

‫תוספת שבת‬

‫סעיף ב‬

‫א[ תוספת שבת‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מדאורייתא או מדרבנן ‪ -‬י"א שצריך להוסיף מחול על הקודש (שו"ע)‪ .‬ואין על‬
‫הזמן הזה לא לאו ולא כרת‪ ,‬כי אם מצות עשה מן התורה‪ .‬והרמב"ם חולק דאין‬
‫מצות עשה להוסיף אלא בערב יוה"כ‪ ,‬אבל בשבת אין חיוב‪ .‬ובביאור הגר"א פסק‬
‫כהרמב"ם‪ .‬ומ"מ אף לדעת הרמב"ם מצוה להוסיף עכ"פ מדרבנן‪ .‬ובב"י מצדד‬
‫דאפילו מדרבנן לית ליה‪ .‬וכתב הא"ר דנקטינן כהי"א דתוספת שבת הוא מצות‬

‫עשה מן התורה‪ ,‬וכן סתימת המחבר בסי' רצג‪{ .‬ס"ק יט וד"ה י"א שצריך}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאימתי; (א) דעת המחבר ‪[ -‬כשיטת ר"ת] זמן תוספת זה הוא מתחילת השקיעה‬
‫שאין השמש נראית על הארץ‪ ,‬עד זמן בין השמשות‪ ,‬והזמן הזה שהוא שלשת‬
‫מילין ורביע‪ ,‬רצה לעשות כולו תוספת עושה‪ ,‬רצה לעשות ממנו מקצת‪ ,‬עושה‪,‬‬
‫(ב) לראשונים דפליגי ‪ -‬מיד כשנתכסה החמה מעינינו הוא בין השמשות שהוא‬

‫ספק יום ספק לילה‪{ .‬ס"ק כ וד"ה מתחלת}‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיעור התוספת ‪ -‬בלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש (שו"ע)‪.‬‬
‫ולא סגי בהוספה כל שהוא‪ ,‬אלא שצריך קצת יותר‪ .‬ושיעור התוספת עם בין‬

‫השמשות ביחד עולה כמעט חצי שעה {ס"ק כב וד"ה איזה זמן}‪.‬‬

‫ב[ זמן בין השמשות‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת ר"ת; (א) 'שתי שקיעות הן' – דעת רבינו תם וסיעתו דסבירא להו דשתי‬
‫שקיעות הן‪ ,‬מתחילה נכסית החמה מעינינו ושוקעת‪ ,‬והוא הנקרא תחילת‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬