Page 89 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רסא ‪ -‬זמי הדלקת הנרות לשבת פט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫סימן רסא ‪ -‬זמן הדלקת הנרות לשבת‬

‫בין השמשות‬

‫סעיף א‬

‫א[ דין ספק חשיכה [בין השמשות[‪:‬‬
‫א‪ .‬לעשר ודאי [ובפירות דרבנן] ‪ -‬אין מעשרין את הודאי (שו"ע)‪ .‬ואפילו במעשר פירות‬

‫דהוי דרבנן‪ .‬דהוי ליה כמתקן‪{ .‬ס"ק ג‪ ,‬ד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלה [ובחו"ל] ‪ -‬אסור להפריש חלה אף בחו"ל‪ ,‬וחמור חלת חוץ לארץ יותר ממעשר‪,‬‬
‫דלענין מעשר אם אין לו מה יאכל בשבת‪ ,‬תו הוי לצורך מצוה‪ ,‬וקימ"ל דלא גזרו‬
‫על שבות בין השמשות לצורך מצוה‪ ,‬ולענין חלה יש להחמיר בכל גוני‪ ,‬שהרי‬
‫חלת חו"ל יכול לאכול בלא הפרשת חלה ולשייר מעט עד אחר שבת ולהפריש מן‬

‫המשויר‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬טבילת כלים; (א) מטומאתן ‪ -‬אין מטבילין את הכלים (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) כלים חדשים הנקחין מא"י ‪ -‬המחבר העתיק לשון המשנה דאיירי לענין‬
‫להטביל כלים מטומאתן‪ ,‬משום דנפקא מינה מזה לדידן לטבילת כלים חדשים‪,‬‬
‫דאסור נמי לדידהו להטבילן בבית השמשות‪ ,‬והטעם משום דנראה כמתקן את‬
‫הכלי‪ ,‬דע"י הטבילה מותר להשתמש בה‪ .‬אך אם הוא צריך לשבת ואין לו אחר‪,‬‬
‫יכול לטבול בין השמשות ולברך כדין‪{ .‬ס"ק ה}‪ .‬ואפשר דמיירי לענין כלים טמאים‬
‫בלחוד‪ ,‬ואף דהיום אינו נראה כמתקן‪ ,‬שאין טומאה וטהרה נוהג עתה‪ ,‬אפילו הכי‬

‫משום דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו‪{ .‬ד"ה את הכלים}‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדלקת הנר ‪ -‬אין מדליקין את הנרות (שו"ע)‪ .‬אפילו לצורך מצוה‪ ,‬שיתבטל עי"ז‬

‫מסעודת שבת וכה"ג‪ ,‬דספק דאורייתא הוא‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬
‫ה‪ .‬עירובי תחומין ‪ -‬אין מערבין עירובי תחומין (שו"ע)‪ .‬דבגמרא יש סמך לעירובי‬
‫תחומין מקרא‪ ,‬ועל כן חמיר דאפילו לדבר מצוה אסור‪ ,‬כן כתב העולת שבת‪,‬‬

‫ובלבוש מקל לדבר מצוה‪{ .‬ס"ק ז}‪ .‬ובדיעבד עירובו ערוב {סק"ח}‪.‬‬
‫ו‪ .‬עירובי חצרות; (א) האם אף לדבר רשות ‪ -‬מערבין עירובי חצרות אפילו לדבר‬

‫הרשות‪{ .‬ד"ה עירובי חצרות}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬