Page 90 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫צ‬

‫(ב) האם מברך ומ"ט ‪ -‬יכול לברך‪ ,‬ולא הוי כשאר דברים דקי"ל ספק ברכות להקל‪,‬‬
‫והטעם צריך לומר דלענין עירובי חצרות דקיל עשו הדבר כאילו הוא יום ודאי‪.‬‬

‫{ד"ה עירובי חצרות}‪.‬‬

‫(ג) מה הדין בספק לילה ‪ -‬יזהר שלא לברך‪{ .‬ד"ה עירובי חצרות}‪.‬‬
‫ז‪ .‬שיתופי מבואות ‪ -‬יש לו דין עירובי חצירות‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬

‫ח‪ .‬עירובי תבשילין ‪ -‬ה"ה דיכול להניח אז עירובי תבשילין‪{ .‬ד"ה ומערבין}‪.‬‬
‫ט‪ .‬הטמנה ‪ -‬טומנים את החמין (שו"ע)‪ .‬בדבר שאינו מוסיף הבל‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬
‫י‪ .‬שאר איסורי דרבנן ‪ -‬דין בין השמשות כמו שבת עצמה‪ ,‬אם לא שהוא לדבר מצוה‬

‫או שאר דוחק‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬
‫יא‪ .‬עישור דמאי ‪ -‬מעשרין את הדמאי (שו"ע)‪ .‬דרוב עמי הארץ מעשרין הן ולא מקרי‬

‫תיקון‪{ .‬ס"ק ט}‪.‬‬
‫יב‪ .‬ספק בין השמשות ‪ -‬אסור‪{ .‬ס"ק א}‪[ .‬ולא הוי ספק ספיקא‪ ,‬דספק חסרון ידיעה אינו נכנס‬

‫כלל בגדר ספק‪ ,‬משא"כ בין השמשות דהוא ספק לכל העולם‪ .‬ועוד נראה דמשום הכי לא הוי‬
‫ספק‪ ,‬דהוא משם אחד‪ ,‬ספק יום ספק לילה‪{ .‬ד"ה בין השמשות}]‪.‬‬

‫יג‪ .‬בדיעבד‪ ,‬בעבר והדליק או שאר מלאכות; (א) בין השמשות ‪ -‬אסור להנות ממנה‪,‬‬
‫כמו אם היה עושה בשבת‪ ,‬אפילו בשוגג‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬

‫(ב) בזמן שיש דעות בפוסקים אי הוי בין השמשות ‪ -‬יש להקל בדיעבד להנות‬
‫ממנה‪{ .‬ד"ה ואין מדליקין}‪.‬‬

‫(ג) בתוספת שבת ‪ -‬הפמ"ג מצדד להקל‪{ .‬ד"ה ואין מדליקין}‪.‬‬

‫ב[ אמירה לעכו"ם בין השמשות‪:‬‬
‫א‪ .‬להדליק נר ‪ -‬מותר לומר לאינו יהודי בין השמשות להדליק נר לצורך השבת (שו"ע)‪.‬‬

‫ואף אם כבר אכל‪ ,‬אין להחמיר אם הוא מצטער מזה‪{ .‬ד"ה להדליק}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשאר מלאכות ‪ -‬מותר לומר לו לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצוה [אף שאיננה‬
‫בשביל שבת]‪ ,‬או שהוא טרוד ונחפז עליה (שו"ע)‪ .‬כתב רש"ל‪ ,‬היינו כל דבר שאם לא‬
‫יהיה נעשה הוא מצטער בשבת‪ ,‬שרי לעשות ע"י אינו יהודי בין השמשות‪ .‬אבל‬
‫ליבי נוקף להחמיר אם אין לו בהם שום צורך בשבת רק לצורך חול‪ ,‬אך אם הוא‬
‫הפסד מרובה או לצורך גדול‪ ,‬שרי שבותין בבין השמשות‪ ,‬ובפרט שבות דאמירה‬