Page 92 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫צב‬

‫השקיעה‪ ,‬ושוהה כדי שלשה מילין ורביע מיל ועדיין יום הוא‪ ,‬ומאז והלאה מתחיל‬
‫השקיעה שניה‪ ,‬שאז מתחיל להשקע האור לגמרי‪ ,‬והוא הנקרא סוף השקיעה‪.‬‬

‫{ס"ק כ}‪.‬‬

‫(ב) שיעור זמן בין השמשות ‪ -‬שיעור זמן בין השמשות הוא שלשת רבעי מיל‪,‬‬
‫שהם מהלך אלף וחמש מאות אמות‪ ,‬קודם הלילה (שו"ע)‪ .‬ונמצא שלדעתו‬

‫מתחילת השקיעה עד צאה"כ היא ארבעת מילין {ס"ק כ}‪.‬‬

‫(ג) זמן לילה ‪ -‬לילה נקרא מן התורה לכל דבר משיראו שלשה כוכבים בינונים‪.‬‬
‫ומפני שאין אנו בקיאין בין גדולים לבינונים על כן צריך לפרוש ממלאכה אפי'‬
‫לדעת ר"ת ג' רבעי מיל קודם שיתראו שום כוכבים‪ .‬ובמקומות שנראים הכוכבים‬
‫קודם שיעור ד' מילין‪ ,‬לא יוכל לעשות מלאכה אפי' לר"ת‪ ,‬כי כבר חשך היום‪,‬‬
‫והוא לילה או עכ"פ ספק לילה‪ ,‬אלא יפרוש עכ"פ חצי שעה קודם הזמן שרגילות‬

‫להראות הכוכבים באותו מקום‪{ .‬ד"ה קודם הלילה}‪.‬‬

‫(ד) שיעור ארבעה מילין שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים‪ :‬האם הוא בשעות‬
‫שוות או זמניות ‪ -‬דעת הפמ"ג דהם שעות שוות‪ ,‬ואפילו בתקופת תמוז ג"כ‬
‫כשיעור זה‪ .‬אמנם דעת המנח"כ וכ"מ במג"א ובגר"א דהד' מילין הם זמניות‪,‬‬
‫ומשתנה לפי הזמן ובקיץ מתארך יותר‪ .‬ומ"מ לא סמך על זה להקל אלא להחמיר‬

‫וכגון במוצש"ק‪.‬‬

‫ובזמנינו אין מי שיכול לכוין השיעור בצמצום‪ ,‬לכן במוצאי שבת יש ליזהר מאוד‬
‫אפילו לדעת הגאונים והגר"א‪ ,‬שלא לעשות מלאכה עד זמן שיראו השלשה‬
‫כוכבים בינונים‪ ,‬ומפני שאין אנו בקיאים מה הם כוכבים בינונים צריך להמתין עד‬
‫כוכבים קטנים‪ .‬ונכון לכתחילה לצאת דעת ר"ת ולא לעשות מלאכה עד שישלם‬

‫השיעור דד' מילין מהשקיעה‪.‬‬
‫ובימים הארוכים נראה דאפשר לסמוך על ג' כוכבים קטנים אם רואה שגם הכסיף‬
‫העליון ושוה לתחתון‪ ,‬שבכך יש שני סימנים שהוא לילה‪ ,‬ולא יצטרך להמתין על‬

‫שעות זמניות אפילו לדעת ר"ת‪{ .‬ד"ה שהוא שלשת מילין}‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיטת הגאונים ‪ -‬בין השמשות מתחיל תיכף אחר השקיעה היינו משעה שהחמה‬
‫נתכסה מעינינו‪ ,‬ונמשך זמנו כדי ג' רבעי מיל‪ ,‬ואח"כ הוא צאת הכוכבים [ג' כוכבים‬

‫בינונים] והוא לילה‪.‬‬
‫ואף שנראה לעינים שמשך בין השמשות עד צאת הכוכבים הוא הרבה יותר‬
‫מג' רבעי מיל אחר השקיעה‪ ,‬שיעור זה המובא בגמרא נאמר רק על אופק בבל‬