Page 181 - Step and repeat document 1
P. 181

‫פרשת וישב | ‪181‬‬

‫מבין שלושת הגורמים לשנאה שמנינו‪ ,‬רד"ק מציין בייחוד את האפליה שבעשיית כתונת‬
                        ‫הפסים ואת הבאת הדיבה של יוסף לאביהם כגורמים לשנאה‪:‬‬

‫ולאהבתו אותו יותר מכל בניו היה מלבישו בבגדים נאים ועשה לו כתונת פסים‪...‬‬
‫והייתה הכתונת נאה וזה היה גורם לו שישנאו אותו מלבד שהיה מדבר עליהם‬

                                                    ‫רע אל אביהם (לז‪ ,‬ג)‪.‬‬

‫רבי יוסף בכור שור (הריב"ש)‪ ,‬החכם בן המאה ה‪ 12-‬שהיה תלמידו של רבנו תם ומוזכר‬
‫בתוספות‪ ,‬כתב פירוש על התורה שהוא על דרך הפשט‪ ,‬ובפירושו הוא מחלק בין השנאה‬

                                         ‫של בני השפחות לשנאה של בני הגבירות‪ :‬‬

‫ועל דבר זה שהיה מבאישם בעיני אביהם שנאוהו בני האמהות‪ ,‬כי הם מחמת‬
‫קנאה לא היו שונאים אותו‪ ,‬כי אין דרך בני אמהות לקנאות בבני הגבירות‪ ,‬אבל‬

                                                   ‫על זה שנאוהו (לז‪ ,‬ב)‪ .‬‬

‫לפי הסברו‪ ,‬השנאה של בני השפחות הייתה כתוצאה מכך שיוסף הוציא את דיבתם רעה‪,‬‬
‫שכן קנאה בוודאי לא הייתה יכולה להיות להם במי שהוא בן הגבירה רחל‪ .‬ועל הגורם‬

                                ‫לשנאה של בני הגבירה לאה ליוסף‪ ,‬כתב הבכור שור‪:‬‬

‫"ַו ִּיְרא ּו ֶא ָחיו" – בני לאה‪ִּ " ,‬כי אֹת ֹו ָא ַהב ֲא ִבי ֶהם" – נתקנאו בו ושנאוהו‪ ,‬כי אף הם‬
‫בני גבירה והיה לו לאהוב אותם כמותו‪ַ" ,‬ו ִּי ְ ׂש ְנא ּו ֹאת ֹו" – כולם‪ ,‬אלו מפני הדיבה‪,‬‬

                                                ‫ואלו מפני הקנאה (לז‪ ,‬ד)‪ .‬‬

‫לפי הסבר זה‪ ,‬השנאה של בני לאה ליוסף נבעה מכך שיעקב העדיף את יוסף‪ ,‬בנה של רחל‬
                              ‫הגבירה‪ ,‬על פניהם‪ ,‬שהרי גם הם היו בני הגבירה‪ ,‬לאה‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬יוסף התעלם משנאת האחים אליו והוא סיפר להם את החלומות שחלם‪ .‬בחלומו‬
‫הראשון ראה יוסף את האלומות של אחיו שמשתחוות לאלומתו‪ ,‬ועל כך אומר‬
‫הכתוב‪ַ" :‬ו ַּי ֲחלֹם י ֹו ֵסף ֲחל ֹום ַו ַּי ֵּגד ְל ֶא ָחיו ַו ּי ֹו ִספ ּו ע ֹוד ְ ׂשנֹא אֹת ֹו‪ַ :‬ו ֹּיא ְמר ּו ל ֹו ֶא ָחיו ֲה ָמלֹ ְך ִּת ְמלֹ ְך‬

    ‫ָע ֵלינ ּו ִאם ָמ ׁש ֹול ִּת ְמ ׁ ֹשל ָּבנ ּו ַו ּי ֹו ִספ ּו ע ֹוד ְ ׂשנֹא ֹאת ֹו ַעל ֲחלֹמֹ ָתיו ְו ַעל ְ ּד ָבָריו" (לז‪ ,‬ה‪-‬ח)‪.‬‬
                                                            ‫ואומר על כך הנצי"ב‪:‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186