Page 45 - Step and repeat document 1
P. 45

‫פרשת ֹחנ | ‪45‬‬

‫והבל הוא העניין הזה עילה לדחות הקללה מעליהם‪ .‬אבל הוא עילה להיות חייבים‬
                        ‫בה‪ ,‬לולי חסד ה' וחמלתו (ספר השורשים‪ ,‬עמ' ‪.)217‬‬

‫כלומר‪ ,‬היות " ֵי ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְּנ ֻעָריו" אינו הסיבה לכך שלא יבוא עוד המבול‪ ,‬אלא‬
‫הסבר בדרך "על אף"‪ :‬על אף שיצר לב האדם רע מנעוריו‪ ,‬אומר ה'‪ ,‬לא אביא עליהם עוד‬

                        ‫מבול‪ .‬בדרך זו‪ ,‬כך נראה‪ ,‬מסביר את הפסוק גם הרש"ר הירש‪:‬‬

‫עד כמה שהבנתנו מגעת‪ ,‬טעו המפרשים בפירוש המשך הפסוק " ִּכי ֵי ֶצר ֵלב‬
‫ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְּנ ֻעָריו"; הם ראו במשפט זה את הטעם להחלטה החדשה‪' :‬שכן‪ ,‬יצר‬
‫לב האדם רע מנעוריו'‪ ...‬אך אין זה ראוי לכבוד ה'‪ ,‬שהוא יעיד כך על עצמו ועל‬
‫בריאתו‪ .‬זאת ועוד‪ :‬אל נשכח‪ ,‬שמשפט זה כבר נאמר לעיל (ו‪ ,‬ה); שם הוא מפרש‬
‫את טעם העונש‪ :‬כלום יעלה על הדעת‪ ,‬שכאן הוא מפרש את טעם החנינה? ה'‬
‫הביא את המבול‪ ,‬שכן " ָכל ֵי ֶצר ַמ ְח ׁ ְש ֹבת ִל ּב ֹו ַרק ַרע ָּכל ַה ּי ֹום"; וכאן הוא מבטיח‬
‫חנינה – בהתחשב עם אותו יצר הרע? גם מבנה הפסוק סותר את הדברים האלה;‬
‫אילו היה פירוש זה נכון‪ ,‬היה ראוי לאחר את המלים " ִּכי ֵי ֶצר" וגו' – כדי לשים‬
‫את הדגש עליהן‪" :‬לֹא ֹא ִסף ְל ַק ֵּלל ע ֹוד‪ְ ...‬ולֹא ֹא ִסף ע ֹוד ְל ַה ּכ ֹות‪ִּ ...‬כי ֵי ֶצר ֵלב ָה ָא ָדם‬
‫ַרע ִמ ְּנ ֻעָריו"‪ .‬פסוק זה – כמות שהוא לפנינו – שם את הדגש על שתי הפעמים‬
‫"לֹא אֹ ִסף"‪ ,‬ואילו " ִּכי ֵי ֶצר‪ "...‬הוא מאמר מוסגר‪ :‬אם יצר לב האדם ישוב להיות‬
‫רע – ואף רע מנעוריו – והשמדת הדור תהיה דרך יחידה להצלה‪ ,‬אף על פי כן לא‬

                          ‫אוסיף לקלל עוד‪ ,‬כדרך שעשיתי עד כה‪( ...‬ח‪ ,‬כא)‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬בניגוד לאבן ג'אנח‪ ,‬הרש"ר הירש מפרש את המילה " ִּכי" במשמעות של "אפילו"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אפילו אם לב האדם יהיה רע מנעוריו ולא יהיה מנוס לכאורה מהשמדה‪ ,‬בכל זאת‬

                                                                    ‫לא אשמידו‪.‬‬

‫לפי שני הפירושים שהבאנו‪ ,‬השאלה שבה פתחנו אינה קיימת‪ .‬כלומר‪ ,‬הפסוק " ִּכי ֵי ֶצר‬
‫ֵלב ָה ָא ָדם ַרע ִמ ְּנ ֻעָריו" הוא לא סיבה להימנעות מהבאת מבול‪ ,‬ואותה עובדה לא משמשת‬

                                                                    ‫לשני הפכים‪.‬‬

        ‫לעומת הפרשנים הנ"ל‪ ,‬דעת הרמב"ן היא שההיגד " ִּכי ֵי ֶצר" וגו' הוא אכן סיבה‪:‬‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50