Page 122 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫בראשית‬ ‫כב עיון‬

‫ב‪ .‬עונש הארץ על הוצאת עץ עושה פרי‬

‫תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי‬
‫למינו (א‪ ,‬יא)‬

‫עץ פרי‪ ,‬שיהא טעם העץ כטעם הפרי‪ ,‬והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ‬
‫עץ עושה פרי‪ ,‬ולא העץ פרי‪ ,‬לפיכך כשנתקלל אדם על עונו‪ ,‬נפקדה גם היא‬

‫על עונה ונתקללה (רש"י)‬

‫מהר"ם שיף (חולין ס‪ ,‬א) תמה‪ ,‬אמאי לא נתקללה האדמה תיכף‬
‫כשחטאה‪ ,‬ומדוע המתין לה הקב"ה עד אחר שחטא אדם הראשון‪.‬‬
‫ותירץ‪ ,‬לפי שעדיין לא היה ניכר השינוי‪ ,‬שהרי על פתח הקרקע עמדו ולא‬
‫יצאו עד ערב שבת‪ ,‬לאחר שנברא האדם והתפלל על הגשמים‪ ,‬וכדכתיב‬
‫(להלן ב‪ ,‬ה) 'וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח'‪,‬‬

‫עיי"ש ברש"י‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬

‫ויל"ע בדבריו‪ ,‬דאפילו אי נימא כן‪ ,‬מ"מ הרי היה ניכר השינוי עוד‬
‫לפני שחטא אדם הראשון‪ ,‬דאי לאו הכי לא היה לו לאדם מה לאכול מעץ‬
‫הדעת‪ ,‬וא"כ שוב יש להקשות מדוע לא נפקדה על עוונה תיכף כשניכר‬

‫השינוי‪.‬‬

‫וביותר צ"ע‪ ,‬מה שייך לומר שלא היה ניכר למעלה על הארץ‪ ,‬הרי‬
‫מ"מ היה ניכר למטה בתוך הקרקע‪ ,‬שהרי כל מעשה בראשית בקומתן‬
‫נבראו‪ ,‬והיה כל האילן עם הפירות‪ ,‬וכדכתיב (הכא)‪' :‬תדשא הארץ' וגו'‬

‫ויהי כן' ואח"כ‪' :‬ותוצא הארץ' וגו'‪.‬‬

‫גם צריך לבאר‪ ,‬מה בכך שלא היה ניכר‪ ,‬הלא הקב"ה היה יודע‪ ,‬ומדוע‬
‫לא נפקדה הארץ תיכף‪.‬‬

‫ג‪ .‬חיוב נשי בני נח בשבע מצוות‬

‫ויצו ה' אלקים על האדם לאמר (ב‪ ,‬טז)‬

‫בסנהדרין (נו‪ ,‬ב) איכא מ"ד‪ ,‬דיליף מקרא דידן את שבע מצוות בני נח‪,‬‬