Page 124 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫בראשית‬ ‫כד עיון‬

‫שבקיה דאנא מהדרנא ליה‪ ,‬אמרה ליה תנו לי דוכוס אחד ]שופט לנקום‬
‫נקמה ‪ -‬רש"י[‪ ,‬א"ל למה ליך‪ ,‬ליסטין באו עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתון של‬
‫כסף והניחו לנו קיתון של זהב‪ ,‬אמר לה‪ ,‬ולוואי שיבא עלינו בכל יום‪ ,‬א"ל‬
‫ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה‬

‫לשמשו‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫ויל"ע‪ ,‬הא בב"מ (סא‪ ,‬ב) אמרינן שאסור לגנוב אפילו על מנת להחזיר‬
‫כפל‪ ,‬ופירש"י שרוצה לההנותו ויודע בו שלא יקבל אעפ"כ אסור‪ .‬וא"כ‬
‫מה תירוץ הוא זה שבגלל שנתן לו שפחה‪ ,‬להכי ליכא איסור גזילה ]ואמנם‬

‫זה פשוט שהכל שייך להקב"ה‪ ,‬ואין כאן שום גזל ולא קושיה‪ ,‬אבל לשיטת הכופר שאמר‬

‫לרבן גמליאל אלקיכם גנב‪ ,‬ותירץ לו שהיטיב לו בזה‪ ,‬עדיין קשה דגם בכי האי גוונא‬

‫שרוצה להחזיר כפל איכא גזילה‪ .‬ראה יד רמ"ה (טז‪ ,‬א ד"ה דרש); ושפת אמת (תענית‬

‫כב‪ ,‬א ד"ה בגמ' כרכינהו)‪ ,‬ודו"ק[‪.‬‬

‫אביטה ארחותיך ‪ -‬סוגיה בפרשה‬

‫ו‪ .‬ישמח ה' במעשיו‬

‫ברכי נ שי‬ ‫מעשה בראשית‬
‫ז ור‬
‫ום אחד‬ ‫יהי אור‬
‫עוטה אור כשל ה‬ ‫יהי ר יע בתוך ה ים‬
‫נוטה ש ים כיריעה‬ ‫י וו ה ים תחת הש ים אל‬
‫אל ום זה י דת להם‬
‫צ יח חציר לבה ה ועשב לעבודת‬ ‫תדשא האר דשא‬

‫האדם‬ ‫יהי אורות‬
‫עשה ירח ל ועדים ש ש ידע בואו‬ ‫ישרצו ה ים‬
‫תוצא האר נפש חיה‬
‫זה הים גדול וגו שם ר ש‬ ‫נעשה אדם וגו וירדו בדגת הים‬
‫בו תר וש כל חיותו יער‬
‫יצא אדם לפעלו ולעבודתו‬