Page 153 - 10422
P. 153

‫‪22‬‬

                          ‫חשבתי שאני מוכנה לקראת כל דבר‪.‬‬
                                               ‫אבל טעיתי‪.‬‬

‫כשהקול של ֶדב נשמע באוזניות‪ ,‬אני משתנקת מיפחת‬
                                                          ‫בכי‪.‬‬

        ‫"— איום רציני‪ .‬כולם חייבים להתפנות‪ .‬אני —"‬

                     ‫ההקלטה נקטעת ונשאר רק רעש לבן‪.‬‬
‫אני מושכת את האוזניות מעל הראש וזורקת אותן מעליי‪.‬‬

                       ‫אני מתרחקת מהן כאילו שזו טרנטולה‪.‬‬
‫"אני כל כך מצטערת‪ ",‬טיה אומרת‪" .‬אין שום דבר אחר‪ .‬רק‬

                                                      ‫פידבק‪".‬‬
‫הרגליים שלי רועדות‪ .‬אני לבושה רק בביקיני‪ .‬מי מלח‬
‫זולגים במורד הרגליים שלי ומטפטפים על רצפת הגומי סביבי‪.‬‬

           ‫אני לא בטוחה אם אני רועדת יותר מקור או מהלם‪.‬‬
‫" ֶדב הזהיר אותם‪ ",‬אני ממלמלת‪" .‬אולי הם הצליחו לברוח‪.‬‬

                                      ‫אולי הוא עדיין בחיים?"‬
‫לי־אן בסט היא הנווטת במשמרת‪ .‬האוזניים שלה מסמיקות‪,‬‬
‫סימן מסגיר לכך שהיא עומדת לשקר‪ .‬לי־אן יודעת שזה‬
‫משהו שקורה לה‪ .‬בהתחשב בעניין שלה בריגול נגדי‪ ,‬היה‬

‫‪153‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158