Page 156 - 10422
P. 156
ריק ריירדן
שלי .אני לוקחת כדור נגד כאבים ומצמידה את בקבוק המים
החמים לבטן.
נקודות כאב צהובות מרצדות לי מול העיניים .אני ממשיכה
להרגיש כאילו מלחציים ממתכת סוגרים לי על הבטן.
טופ ניגש אליי ומנשק אותי על האף .הוא רוצה לעזור.
"את לא הולכת למות ",אסטר אומרת לי.
אני צוחקת ,וזה כואב" .תודה ,אסטר .אני תמיד עוברת את
זה בסופו של דבר".
"לא המחזור ",היא אומרת" .התכוונתי על האי".
"את צועקת ,מותק ",נליניה אומרת.
"סליחה ".אסטר מתיישבת אל השולחן ומתחילה לדפדף
בכרטיסיות שלה" .כתבתי את כל הסודות שהצלחתי לזכור .כל
הדברים שלא הייתי אמורה לספר לך .זה איפשהו כאן".
"אסטר עבדה קשה ",נליניה אומרת לי" .פשוט מהיום
נצטרך לוודא שהכרטיסיות האלה מוגנות ,נכון ,אסטר? אנחנו
לא נשאיר סודות מסווגים במקום שכל אחד יכול לראות
אותם?"
"הנחתי אותן במטבח לדקה ",אסטר מתוודה" .בזמן שגנבתי
עוגייה .זה בסדר .אף אחד לא ראה".
אה־הא .אז אני לא הגנבת היחידה של עוגיות השוקולד
צ'יפ .אם הצוות יתמרד ,גם אסטר וגם אני נושלך לים.
בפעם הראשונה שקלטתי שיש לאסטר זיכרון מדהים,
שאלתי אותה למה היא צריכה את הכרטיסיות .היא הסבירה
את זה ככה :היא יכולה לזכור תזמורת מנגנת סימפוניה שלמה,
מאה נגנים שמנגנים בו־זמנית .אבל אם תשאלי אותה מה עשה
האבוב בתיבה השנייה של הפרק השלישי ,היא לא יכולה להתיר
מיידית את המידע הזה משאר הצלילים שקלטה .הכרטיסיות
עוזרות לה לעשות סדר במוזיקה .היא יכולה להקדיש ,למשל,
156
