Page 159 - 10422
P. 159
23
בחלום שלי אלה חגיגות יום העצמאות בארבעה ביולי .אני בת
עשר .אני שוכבת על שמיכה בגנים הבוטניים של סן אלחנדרו
ומחכה שהזיקוקים יתחילו.
ֶדב רוקד סביב אזור הפיקניק של המשפחה שלנו ומנופף
בזיקוק .אמא שלי יושבת לידי ,והפנים שלה מוסתרות בצל של
כובע קש רחב שוליים .הפנינה השחורה שלה נוצצת על בסיס
הצוואר .היא מנענעת את בהונות הרגליים היחפות שלה (היא
תמיד שנאה נעליים) לפי קצב המוזיקה של ג'ון פיליפ סוזה
שרועמת ברמקולים.
היא נשענת אחורה על החזה של אבא שלי .הזרוע שלו
חובקת את מותניה .הפגנת החיבה הפומבית קצת מביכה אותי.
מותר בכלל להורים להתחבק בפומבי?
נדמה שהחולצה הלבנה של אבא שלי ,מכנסי הפשתן הלבנים
וכוס היין הלבן בוהקים כולם באור הדמדומים .שערו השחור
החלק מסורק באופן מושלם .חיוך המונה ליזה שלו גורם לו
להיראות כאילו בדיוק היה שקוע בהרהורים נעימים.
אמא שלי משקיפה על שדה הפרגים ,החמניות ופרחי
הנמופיליה הכחולים ,שמתמשך למטה עד האגם .היא נאנחת
159
