Page 162 - 10422
P. 162

‫ריק ריירדן‬

‫"מה?" דרו קרדנס דורש לדעת בקול מתוח‪" .‬אנחנו‬
                                                   ‫מותקפים?"‬

‫נראה שהוא מת לירות במשהו בתותח הליידן החדש והנוצץ‬
‫שלו‪ .‬אפילו יחסית לכריש‪ ,‬יש לדרו אצבע קלה מאוד על ההדק‪.‬‬
‫אני מחליטה שכדאי להטיל עליו משימה שלא קשורה בכלי‬

                                                         ‫נשק‪.‬‬
‫"שום התקפה‪ ",‬אני מרגיעה אותו‪" .‬לפחות עדיין לא‪ .‬אתה‬
‫מוכן בבקשה למצוא את כל הדולפינים ולהביא אותם לגשר?‬

                                         ‫יש לנו צופן לפענח‪".‬‬
‫כעבור כמה דקות וירג'יל כושל אל הגשר‪ ,‬ישנוני ומצומצם־‬
‫עיניים לאחר משמרת הלילה‪ .‬לי־אן וחלימה מגיעות בעקבותיו‪.‬‬
‫עד שכל חמישתנו מתאספים‪ ,‬ג'ק ואני כבר הספקנו לזהות את‬
‫הנקודה שבה הדפוס מתחיל לחזור על עצמו‪ .‬גילינו גם איך‬
‫להזין את האותות החשמליים של חיישן המיקום אל הרמקולים‬

     ‫בגשר‪ ,‬כך שהכתמים הסגולים הזוהרים מומרים לצלילים‪.‬‬
                  ‫חלימה מטה את הראש‪" .‬לווייתן כחול?"‬

‫"חלקית‪ ",‬אני אומרת‪" .‬אבל מורכב יותר‪ .‬תמשיכו להקשיב‪".‬‬
‫כבר שנים שבית הספר משתמש בשירת לווייתנים כחולים‬
‫כקוד‪ .‬את גובה הצלילים‪ ,‬אורכם והשינוי בהם ניתן להקביל‬
‫לרכיבים בשפה אנושית‪ ,‬ליצירת הצפנה רב־שכבתית שכמעט‬

               ‫בלתי אפשרי לפרוץ אם לא יודעים את המפתח‪.‬‬
                       ‫אבל הצופן הזה אפילו יותר מורכב‪.‬‬

‫אחרי כמה שניות הדפוס משתנה‪ .‬מעל שיר הלווייתן נוספת‬
‫שכבה של נקישות כמו יצירה מוזיקלית של דולפין‪ .‬כעבור‬
‫שתי שניות הנקישות והשיר מוחלפים בצלילים שמזכירים רוח‬

                                             ‫נושבת בקונכייה‪.‬‬
                                 ‫ואז הדפוס חוזר על עצמו‪.‬‬
‫"השולחים מכירים את שיטות ההצפנה של האקדמיה‪ ",‬ג'ק‬

                                                                             ‫‪162‬‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167