Page 165 - 10422
P. 165
בת המעמקים
אני עוברת עם חבריי לבית על הצופן .החלק הראשון ,שיר
הלווייתן הכחול ,הוא אלגוריתם לפענוח החלק השני ,שמכיל
את ההודעה האמיתית .החלק השלישי מספק רמזים פונטיים
שמלמדים אותנו מהי השפה שבה נכתבה ההודעה :בונדלית,
נגזרת של הינדית ,שבמקרה היא שפת אבותיי ושפת האם של
קפטן נמו.
"וואו ".חלימה מהנהנת בהתפעלות" .מעולה ,אנה".
"אבל ממש ",וירג'יל אומר" .הרגשתי שאני עומד להשתגע
אם אני אשמע את ההקלטה הזאת עוד פעם אחת .הלוואי
שהיתה לי אוזן כמו שלך".
אני מנסה לא להיות זחוחה מדי" .בסך הכול צירפתי את כל
החלקים שאתם מצאתם .ג'ק ,אתה יכול —?"
הפה של ג'ק מלא כריך חמאת בוטנים ,אבל הוא מתחיל
לשרבט ,לתרגם את ההודעה המוצפנת לאנגלית.
הוא מושיט את הפנקס שלו ללי־אן ,שתקריא.
היא מכחכחת בגרון בדרמטיות" .והמנצח הוא ...זה בסיס
לינקולן .הזדהו .חמש שעות".
חלימה עושה פרצוף" .הרבה עבודה בשביל הודעה כזאת
קצרה".
"האי לינקולן ",ג'ם אומר" .ככה הרדינג ופנקרופט קראו
לאי שהם נסחפו אליו".
הדולפינים מסתובבים ונועצים בו מבטים.
"מה?" הוא שואל" .גם אני קראתי את 'אי התעלומות'".
אני בוחנת את תצוגת חיישן המיקום .הוא עדיין מלא כתמים
סגולים ,כמו דפוס ירי ברובה ציד .העצבים שלי מזמזמים .סוף־
סוף אני מתחילה להרגיש שזה אמיתי .אנחנו מתקרבים לאי של
קפטן נמו ...המקום שבו מתו ההורים שלי.
"הזדהו ".לי־אן מתופפת באצבעותיה על השולחן" .החלק
165
