Page 168 - 10422
P. 168
ריק ריירדן
כל האפליקציות המיותרות שיש לו בטלפון .עכשיו אני חייבת
לו התנצלות ענקית.
"וירג'יל ,אתה מדהים ",אני אומרת" .ג'ם ,לך איתו לפתוח
את הכספת .רק תוודאו שהטלפון נשאר מנותק".
ממילא קשה לי להאמין שיש כאן קליטה ,ולא וירג'יל
ולא ג'ם עושים רושם של אנשים שיגניבו הצצה בטיקטוק
באמצע האוקיינוס השקט .אבל אני מרגישה שמחובתי להזכיר
להם.
ג'ם מהנהן ,והם הולכים.
בינתיים ג'ק רץ לקרוא לנליניה .ברגע ששניהם חוזרים ,הם
מתחילים לעבוד על השאלה איך להשתמש בחיישן המיקום
כדי לשלוח הודעות ולא רק לקלוט אותן.
לי־אן מריצה חישובים לגבי מפתח ההצפנה שנשתמש בו.
אנחנו לא יכולים לענות בהודעה מוצפנת באותו אלגוריתם של
שיר לווייתן .זה יהיה פשוט מדי .אם זה באמת בסיס של ה"פ
שאיתו אנחנו מדברים ,הם יצפו שנשמור על התבנית אבל נשנה
רגיסטר ,כמו מודולציה למפתח חדש באמצע שיר.
חלימה ואני מנסות לחשוב על ביטויים בבונדלית שנרצה
לשלוח .אנחנו מתחילות עם "אל תירו" .זה נראה לנו חשוב.
וירג'יל וג'ם חוזרים עם הטלפון .וירג'יל מתחיל להשמיע
שירי לווייתנים ,וזה לא מעצבן בכלל .ג'ם אחראי לזמנים,
מיידע אותנו מדי פעם כמה זמן נשאר לנו עד שיפוצצו אותנו
לחתיכות .שוב ,לא מעצבן אפילו קצת.
אחרי שעה וחצי הראייה שלי מתחילה להיטשטש .זיעה
נוטפת במורד הגב שלי ומדביקה את החולצה לעור כמו דבק.
אנחנו עורכים ליטושים אחרונים בשידור שלנו ומקודדים
את הרכיבים הפונטיים בשיר הלווייתן ,כאילו הלווייתן שר
בבונדלית.
168
