Page 163 - 10422
P. 163

‫בת המעמקים‬

‫משער‪" .‬והם כנראה מניחים שיש לנו חיישן מיקום שיקלוט את‬
                                              ‫השידור שלהם‪".‬‬

‫"זה דבר טוב‪ ,‬לא?" לי־אן אומרת‪" .‬זה בטח מהבסיס שלנו‪".‬‬
‫"או שזאת מלכודת‪ ",‬וירג'יל עונה‪" .‬אם זה שידור מהארונקס‪,‬‬

                                               ‫ואנחנו נענה‪"...‬‬
                                ‫לא מחשבה נעימה במיוחד‪.‬‬
‫אני מוצאת את עצמי מנענעת בראשי‪" .‬לא‪ .‬זה בטוח‬
                            ‫מהבסיס‪ .‬אנחנו ציפינו לאתגר —"‬

                                 ‫"באמת?" חלימה שואלת‪.‬‬
‫אני מספרת להם על האזהרה של אסטר מאתמול בלילה‪" .‬אז‬
‫אם זה האתגר‪ ,‬ואנחנו לא נגיב‪ ,‬זה יהיה לא טוב‪ .‬אין ברירה‪,‬‬
‫אנחנו חייבים לפענח את הקוד‪ .‬ואז נוכל להחליט מה לעשות‪".‬‬
‫חבריי לבית נרגעים בבירור‪ .‬פיענוח צפנים‪ ...‬זה אתגר‬

           ‫שאנחנו מסוגלים לו‪ .‬לזה מכשירים את הדולפינים‪.‬‬
‫"בואו נניח שהחלק הראשון הוא של לווייתן כחול‪ ".‬ג'ק‬
‫שולף עיפרון ופנקס‪ .‬הוא מתחיל לצייר את הכתמים והגלים‬
‫הסגולים‪ .‬לטענתו‪ ,‬הוא חושב טוב יותר כשהוא עובד ידנית‪,‬‬
‫וכיוון שהוא מפצח הצפנים הכי מוכשר שלנו‪ ,‬אני לעולם לא‬
‫מתווכחת איתו‪" .‬החלק השני הזה‪ ,‬עם הנקישות‪ ...‬אפשר להאט‬

                                                      ‫את זה?"‬
‫"אה‪ "...‬אני לא סילונית‪ ,‬אבל אחרי כמה דקות התעסקות‬
‫אני מצליחה להשמיע שוב את השידור ברבע מהירות‪ ,‬והדפוס‬

                              ‫הופך ברור‪" .‬זה חמש על חמש‪".‬‬
‫לא קלטתי שג'ם עומד מאחוריי עד שהוא שואל‪" ,‬מה זה‬

                                              ‫חמש על חמש?"‬
‫אני כמעט קופצת מרוב בהלה‪ .‬בחיי שאני אצטרך לשים לו‬

     ‫פעמונים על נרתיקי האקדחים כדי שיפסיק להתגנב ככה‪.‬‬
‫"זה כמו קוד מורס‪ ",‬אני מסבירה‪" .‬אבל שונה‪ .‬בזמן מלחמת‬

‫‪163‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168