Page 161 - 10422
P. 161
בת המעמקים
לפזר בשום אגם .עכשיו אין לי שום דבר חוץ מהפנינה של
אמא שלי .אפילו לקבל את זה היה נס .בית הספר מסר לנו
אותה בצירוף תנחומיהם העמוקים — זה היה הדבר היחיד שהם
הצליחו למצוא אחרי ה"תאונה".
אני מתפתה להמשיך לשכב במיטה ולהתפלש ברחמים
עצמיים ,אבל אני יודעת שזה רק יחמיר את המצב .גיליתי בדרך
הקשה שעם אבל ,ממש כמו עם כאבי מחזור ,חייבים להמשיך
להיות בתנועה .והיום הוא היום שבו אנחנו אמורים להגיע אל
הבסיס הסודי .אם הוא קיים בכלל...
אני מתארגנת ומתלבשת .בלי מקלחת .הנהגנו קיצוב מים.
ארוחת הבוקר היא חטיף חלבון אצות .הנהגנו קיצוב גם במזון.
סוף־סוף אני מגיעה לגשר.
אף אחד לא עושה לי פרצופים על ההגעה המאוחרת .ובכל
זאת אני מרגישה אשמה .האספקה מידלדלת ,והספינה טעונה
מתח כמו רובה ליידן .למען הצוות אני חייבת לתפקד במאה
אחוז .או לפחות להעמיד פנים.
האתגר שלנו מגיע בשעה עשר בבוקר בדיוק.
בתצוגת חיישן המיקום מופיע נחיל של כתמים סגולים.
"כלי טיס!" ג'ק וו צועק" .רגע .לא ...מה אלה?"
הכתמים הסגולים מרצדים ,משנים צורה ובוהק .בחיישן
המיקום הם נראים כמו עצמים אוויריים שמרחפים ישירות אל
מול הווארונה ,אבל כשאני מסתכלת מהחלונות הקדמיים ,אני
לא רואה דבר מלבד מים פתוחים עד האופק.
ג'ק מבין את התשובה לפניי .הוא הדולפין הכי מוכשר
בדברים כאלה.
"אלה לא עצמים פיזיים ",הוא קולט" .אתם רואים איך
הכתמים משתטחים לגלים?"
אני מהנהנת" .חכם".
161
