Page 157 - 10422
P. 157
בת המעמקים
צבע מסוים לכלי הנשיפה ,כך שיהיו מופרדים מכלי המיתר
ומכלי ההקשה .היא יכולה לפרק את הסימפוניה וללמוד אותה
כלי אחר כלי ,שורה אחר שורה.
ללא הכרטיסיות שלה העולם הוא מקום מפחיד ,מציף.
"הנה ".היא מרימה כרטיסייה בצבע כחול בהיר ,מלאה משני
הצדדים בכתב היד המסודר שלה" .מחר ,כשנתקרב לבסיס
הסודי ,יעמידו בפנינו אתגר".
אני מנסה להתרכז .בקבוק המים החמים עושה את שלו
בהדרגה ,מרכך את הקשרים בבטן שלי ,אבל הכאב עדיין
מעוור .הקול של ֶדב מצרצר בראש שלי .איום רציני .כולם
חייבים להתפנות.
"אתגר?" אני מצליחה לומר.
אסטר מהנהנת" .הנוהל השגרתי כשמישהו מתקרב לאחד
הבסיסים .זה כתוב כאן .אני לא יודעת מה יהיה האתגר .משהו
כדי לוודא שמותר לנו להיות שם .אחרת סביר להניח שהאי
ישמיד אותנו בנשק טכנולוגיה אלטרנטיבית".
"אבל זה לא יקרה ",נליניה אומרת.
"לא ",אסטר מאשרת" .כי "...היא מסתכלת על נליניה.
"למה זה לא יקרה?"
"כי אנחנו נמצא דרך להצליח באתגר ",נליניה אומרת
בעדינות" .אנחנו נעשה את זה בזמן שאנה תנוח קצת .את
זוכרת?"
"כן ,נכון ",אסטר מאשרת" .אנה ,בגלל זה את לא הולכת
למות .תנוחי קצת".
היא אומרת את זה כאילו זה פשוט כמו לכבות רדיו.
אולי זה נכון.
אני רוצה להצטרף אליהן .אני רוצה לעזור להן לנסות להבין
את האתגר שנעמוד בפניו .אבל הגוף שלי מתחיל לכבות.
157
