Page 154 - 10422
P. 154
ריק ריירדן
אפשר לצפות שהיא תאריך את השיער כדי להסתיר את
אוזני מכונת האמת שלה .אבל השיער השחור שלה מגולח
בצדדים.
"אולי ",היא אומרת" .זאת אומרת ,זה אפשרי ,נכון?"
המצח של ג'ם מתקמט" .אני לא חושב שהיה מספיק זמן.
אנה ,הרעש בסוף ההקלטה"...
אני יודעת שהוא צודק.
סביר להניח שהרעש הלבן בסוף היה קול בית הספר שלנו
קורס לאוקיינוס .אני מתארת לעצמי ש ֶדב דיבר באינטרקום של
בית הספר .הוא בטח היה למטה ,במשרד האבטחה שמתחת
לבניין המנהלה .הוא לא היה עוזב עד שהיה משוכנע שאנשים
מתפנים.
בסרטוני הרחפנים לא נראה אף אדם חי .באף אחד מדיווחי
החדשות לא הזכירו ניצוליםֶ .דב באמת איננו.
נשארה לי רק הקלטה משובשת של הרגעים האחרונים שלו,
הנואשים.
אני מנסה להגיד משהו .אני קולטת שאם לא אצא
מכאן ברגע זה ,אני אתפרק מול כולם .אני מסתובבת ויוצאת
מהגשר.
אני לא זוכרת שהגעתי לתא שלי.
אני נשכבת מכווצת על הדרגש שלי ובוהה במים זזים מצד
לצד במכל הריק של סוקרטס.
אני מנסה לשחזר את השלווה שאפפה אותי בים ,כשרקדתי
עם ידידי הדולפין .אבל היא התפוגגה .תחושת אשמה סגרה
מלתעות של מתכת על הבטן שלי.
הייתי צריכה להיות שם בשביל ֶדב .אולי אם הייתי מתעקשת
יותר על מה שראיתי :ההבהוב המשונה הזה של אורות הרשת...
אולי אם הייתי הולכת בעצמי ישירות אל צוות האבטחה במקום
154
