Page 169 - 10422
P. 169
בת המעמקים
ההודעה אומרת ,וארונה מה"פ .אל תירו .מצב חירום.
אנה דקר על הסיפון.
לפחות אני מקווה שזה מה שהיא אומרת .בשלב הזה המוח
שלי כל כך מעוך ,שההודעה היתה יכולה להיות טופו הוא
היונק החביב עליי ,ולא הייתי מבחינה.
מוזר להשתמש בשם שלי כחלק מהתגובה .הדולפינים
האחרים שיכנעו אותי שזה הכרחי .נראה להם שאם אני
כזאת חשובה ,עצם הנוכחות שלי על הסיפון עשויה למנוע
מכל גורם — אויב או ידיד — לירות בנו טורפדו טכנולוגיה
אלטרנטיבית.
"אלא אם כן אנחנו מדברים עם תחנת ממסר אוטומטית",
וירג'יל מהרהר" .אם הם מחפשים מילת קוד מסוימת ,ולא נשלח
אותה —"
"אז עשינו דרך ארוכה מאוד רק כדי למות ",חלימה אומרת.
"או ,הנה החיוביות הדולפינית שאני כל כך אוהבת ",אני
אומרת.
זאת בדיחה חוזרת אצלנו .בסיכום כולל אנחנו מדברים
שוטף בערך עשרים וחמש שפות ,אבל אין לנו מילה
לאופטימיות.
אף אחד לא מחייך .יותר מדי מונח על כף המאזניים.
אני פונה אל נליניה" .אנחנו מוכנים לשידור?"
"עד כמה שאני יכולה לראות ".היא נשמעת עליזה .היא
בחרה ליפגלוס וצלליות בגוון כתמתם חגיגי ,שיתאימו לחצאית
הירוקה ולקפוצ'ון הכתום .אני מוכנה להישבע שבתיק שלה יש
כמה ממדים נוספים לאפשר מקום לכל הבגדים שלה" .כמובן,
יכול להיות שהמשדר לא יפעל .או שנחשוף את המיקום שלנו
בפני הארונקס .אבל אנחנו חייבים לנסות ,נכון?"
ג'ם משתעל .הוא לבוש בשחור־קומנדו כרגיל ,וכשהוא
169
