Page 119 - haFETS-2
P. 119

‫‪`t‬‬  ‫‪ ` llk rxd oeyl zekld‬חיי‬           ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֵמ ָאה ְ ָע ִמי י ֵתר ִמ ִ ְצָוה ַא ֶחֶרת ְ מ ָת ‪ ָ ֶ ,‬א ל ֶ ֹא ְ ַצ ַער[‪.‬‬
‫ְו ַעל ֵעת ָ ֶזה ְ ַוַ אי ַ ָ ַמֲא ַמר ֲחַז"ל ַ ִ ְדָר )ה ָבא ְ ִאֶֶרת ַהְ ָר"א(‪:‬‬
‫' ָ ל ֶרַגע ְוֶרַגע ֶ ָאָד ח ֵס ִ יו‪ ,‬ז ֶכה ָלא ר ַהָנ ז‪ֵ ֶ ,‬אי ָ ל‬
‫ַמ ְל ָא ְבִרָה ָיכ ל ְל ַ ֵער'‪ְ .‬ל ִעְנַי ֵאי ִי ְתַנ ֵהג‪ִ ,‬א ִנ ְת ָ ס ַ ֲחב ָרה‬
‫ָר ָעה ָ ז ְל ִעְנַי ה ָכ ָחה ְוַק ָ ָלה‪ַ ,‬עֵ ְלַק ָ ִ ְכ ָלל ו' ָס ִעי ד' ה'‬

   ‫ו'‪ְ .‬ו ַעֵ ְל ֵעיל ַ ְ ִתי ָחה ְ ָלאִוי א ת ט"ז‪ ִ ,‬י ַ ָ ְלָכא ‪.‬‬

‫‪ִ .g‬א ר ֶזה ֶ ל ָל ָהָרע ה א ֵ י ִא ה א ְמ ַס ֵ ר ָע ָליו ְ ִפיו‬
‫ַמ ָ ‪ ,‬א ֶ ה א )יב( ֵתב ָע ָליו ָ ָבר ֶזה ְ ִמ ְכ ָ ב ‪ְ .‬וַג ֵאי‬
‫ִח ק ֵ י ִא ה א ְמ ַס ֵ ר ָע ָליו ַה ָל ָהָרע ֶ ְ ֵפר ‪,‬‬
‫ֵבי ִא ה א ְמ ַס ֵ ר ָע ָליו ַה ָל ָהָרע )יג( ְ ֶדֶר ֶר ֶמז‪) ,‬יד(‬

         ‫ְ ָכל ַ ְוֵני ) ְ ָכל ָהֳאָפִני ( ִ ְכ ַלל ָל ָהָרע ה א‪.‬‬

    ‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .df xac eilr azek (ai‬פשוט הוא‪ ,‬רכילות ‪ ,‬שלא יבינו שאר השומעי '‪ ,‬עד‬

‫דבכי האי גוונא כתיב "ארור מכה כא לשונו‪ .‬וכ מוכח פשטיה דקרא‬

‫רעהו בסתר" )דברי כ"ז כ"ד(‪ ,‬ועוד‪ ,‬גמרא במשלי )ו' י"ב י"ג( "אד בליעל איש או‬

‫מפורשת היא בסנהדרי )ל'‪' :(.‬מכתב וגו'‪ ,‬קור בעיניו מולל ברגליו מורה‬

    ‫היכי כתבי‪ ,‬רבי יוחנ אומר זכאי משו באצבעותיו"‪.‬‬

‫‪ `le‬תקשה על זה ממה שאמרו בברכות‬        ‫לא תל רכיל'‪ .‬ואפילו ריש לקיש ג‬
‫)ח'‪' :(.‬במערבא כי נסיב אינש‬            ‫כ מודה לו בעצ הדי דבכתיבה שיי‬
‫איתתא‪ ,‬אמרי ליה הכי 'מצא' או 'מוצא'‪,‬‬   ‫רכילות‪ ,‬דלא קפליג עליה רק משו‬
‫'מצא' דכתיב )משלי י"ח כ"ב( "מצא אשה‬    ‫דמיחזי כשיקרא‪ ,‬וממילא הוא הדי‬
‫מצא טוב"‪ ,‬ו'מוצא' דכתיב )קהלת ז' כ"ו(‬
                                                         ‫בלשו הרע דינא הכי‪.‬‬

‫)‪ .fnx jxca (bi‬כ מוכח ברש"י בחומש "ומוצא אני מר ממות את האשה'"‪ ,‬הלא‬

‫פרשת קדושי בפסוק )ויקרא י"ט לשו הרע אסור אפילו בדר רמז‪ ,‬ואסור‬

‫ט"ז(‪" :‬לא תל רכיל בעמי "‪ ,‬על מה אפילו על אמת‪ ,‬כל שאי מזה תועלת‬

‫שתרג אונקלוס בלשו 'קורצי '‪ ,‬פירש על להבא‪ ,‬כדלקמ בכלל י' בסופו‪ ,‬ואי‬

‫רש"י‪' :‬לשו קור בעיניו‪ ,‬שכ דר כל נפקא מינה באיסור לשו הרע בי אשתו‬

    ‫הולכי רכיל לקרו בעיניה ולרמז דברי ואחר‪ ,‬כדלקמ בכלל ח'‪.‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124