Page 120 - haFETS-2
P. 120

‫‪ ` llk rxd oeyl zekld‬חיי‬              ‫‪ at‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ְ .h‬וַדע ע ד‪ֲ ַ ,‬א ִפ ִא ְ ת ַה ְ נ ת ֶ ִ ָה ֶאת ֲח ֵבר ‪ָ ִ ,‬ה ֶאת‬
 ‫ַע ְצמ )טו( ַ ֵ ָ ֶזה ַה ְ נ ת ָפא )ַע ְצ ָמ (‪ַ ,‬וֲא ִפ ִה ְקִ י‬
‫ְל ִה ְתַר ֵע ַעל ַע ְצמ ָ ֶזה‪ֲ ,‬א ִפ ָה ִכי ) ַא ַעל ִ י ֵכ ( ִמ ְ ַלל ֵ י ָלט ְרָיא‬

                      ‫ָלא ָנ ְפֵקי ) ֵאינ י ֵצא(‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ ,d`xpe‬לפי מה שכתב הרמב" )דעות ‪xeqi` llka df mb ,zepb ipiprn dnecke‬‬

‫פרק ז' הלכה ה'(‪ ,‬דדבר שנתפרס ‪.`ed rxd oeyl‬‬

‫כבר באפי תלתא‪ ,‬המספר אחר כ אי ‪ s`e‬שאי זה צרי ראיה‪ ,‬א על פי כ‬

‫אראה ל שג מי לשו הרע זה‬               ‫בו משו לשו הרע‪ ,‬א שלא יתכוי‬

‫להעביר הקול ולגלותו יותר‪ .‬א כ נוכל נזכר בתורה לאיסור‪ ,‬שבפסוק )מלכי א'‪,‬‬
‫לומר בפשיטות‪ ,‬דרגילות הוא דאשה ב' ח'(‪" :‬וג אתה ידעת את אשר עשה‬

‫רעה שנוכל לומר עליה שהיא 'מר ממות'‪ ,‬לי יואב ב צרויה" וגו'‪ ,‬פירשו רז"ל‬

‫נתפרס בוודאי מכבר עניניה באפי )במדבר רבה פכ"ג י"ג( שהראה לסנהדרי‬
‫תלתא לפחות‪ ,‬וא כ הבעל שמספר את המכתב ששלח לו דוד שיעמיד את‬

‫אחר כ עני רעתה ואינו מתכוי להעביר אוריה בעת חזקת המלחמה‪ ,‬כדי‬

‫הקול‪ ,‬אי עובר על זה משו איסור שיתמעט על ידי זה מדרגת דוד בעיניה ‪.‬‬

‫)‪elit`e ,'eke envr z` dpib (eh‬‬                                      ‫לשו הרע‪.‬‬
‫‪ .'eke micwd‬ממה שמצינו בישעיה‬         ‫‪ oke‬מה שאמרו ביבמות )ס"ג‪' :(.‬אמר‬
‫)ו' ה'( כשאמר‪" :‬אוי לי כי נדמיתי‪ ,‬כי‬  ‫ליה חייא בר רב לרב כתיב "ומוצא‬

‫אני מר ממות את האשה" כגו מא ‪ ,‬איש טמא שפתי אנכי ובתו ע טמא‬

‫אמר ליה כגו אמ '‪ .‬ג כ ניחא בתרו שפתי אנכי יושב"‪ .‬וא שישעיה לא‬

‫זה‪ .‬ובזה יש לומר עוד באופ אחר‪ ,‬דש כיוו חס ושלו לגנות בזה את ישראל‪,‬‬

‫שחייא בר רב ידע את טבע אמו‪ ,‬א רק היה מתאונ על עצמו ואומר 'אוי‬

‫שאל 'כגו מא '‪ ,‬פירוש עד היכ אשה לי כי נדמיתי' וגו'‪ .‬וביאורו כמו שפירש‬

‫רעה‪ ,‬והשיב 'כגו אמ '‪ ,‬מוכח הוא רש"י והמפרשי ‪' :‬הריני מת שלא הייתי‬

‫שכוונתו למיסבר קראי‪ ,‬ולא לגנותה בזה‪ .‬כדאי שאראה פני השכינה‪ ,‬לא מצד‬

‫וזה דומה למי שמכוי לתועלת בדבר מעשי ולא מצד מעשה אבותי'‪ .‬וג‬

‫הקדי לבזות לעצמו וכמו שאמר 'כי‬        ‫שהוא אמת‪ ,‬וכדלקמ בכלל י'‪.‬‬

‫)‪ oi` m` elit` ,yexit .ipeeb lka (ci‬איש' וגו'‪ ,‬ואפילו הכי נענש על זה כמו‬

‫‪ d`xny wx ,eilr azek e` xacn‬שכתוב ש )פסוק ו'( "ויע אלי וגו'‬

‫‪ xkipy ,eil` ipelt azky eiazkn mixg`l‬ובידו רצפה"‪ ,‬ואמרו חז"ל )ילקוט שמעוני‬

‫‪ ocnl e` mkg eppi`y ,eiazkn ilzekn‬ישעיהו רמז ת"ו שיר השירי רבה א'( שאמר‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125