Page 124 - haFETS-2
P. 124

‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬           ‫‪ et‬חפ‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫שהוא חרפו תחילה‪ ,‬אבל ליל ולספר שליח בית די ‪ ,‬ושליח אמר חירפני'‪.‬‬

‫דבר זה לאחרי ‪ ,‬מיקרי לשו הרע א ועל זה מייתי הגמרא 'העיני האנשי '‬

‫בפני יחיד‪ ,‬וכל שכ בפני רבי ‪ .‬וא וגו'‪ ,‬וזה לשו רש"י על זה‪' :‬אי לאו‬

‫מיירי דהוא חרפו ברבי ונתפרס דשליח דאמר ליה למשה מנא הוי ידע'‪.‬‬

‫הדבר בלאו הכי‪ ,‬ולהכי מתיר התוספות מבואר דכוונת רש"י 'העיני האנשי‬

‫לגלות‪ ,‬א כ אפילו שלא באפי תלתא‪ ,‬הה תנקר'‪ ,‬קאי על השליח‪ ,‬וא על‬

‫נמי מותר‪ .‬וכ א מיירי דיש לו תועלת פי כ סיפר השליח דבר זה למשה‬

‫מהסיפור על להבא שלא יחרפנו עוד‪ ,‬רבינו ע"ה מה שחירפוהו דת ואביר ‪,‬‬

‫דבזה מותר לגלות כדלקמ ‪ ,‬ג כ אלמא דלשלוחא דבי דינא לא הוי‬

‫אפילו שלא באפי תלתא יהא מותר‪ ,‬לישנא בישא‪.‬‬

‫‪ ixd‬דמשמע בגמרא‪ ,‬דאי לאו שליחא‬     ‫כיו דאי תכלית כוונתו לגנות לחבירו‪,‬‬
‫דבי דינא‪ ,‬רק אד אחר שחרפוהו‪,‬‬       ‫רק מפני תועלתו‪ ,‬וכמו שנארי בזה‬
‫אסור לספר זה לבית די ‪ ,‬במקו שלא‬    ‫לקמ בכלל י' מסעי י"ג ולהל בכל‬
‫יהיה תועלת מזה‪ .‬וזה לשו הרע‬
                                                           ‫פרטי הדי הזה(‪.‬‬

‫‪ icke‬שלא יהיה דבר זה לפלא בעיני מדאורייתא‪ ,‬מדהביא על זה ראיה‬
 ‫המעיי ‪ ,‬אביא על זה גמרא מקרא‪ ,‬והרי רבא בעצמו פסק ש‬

‫מפורשת‪ ,‬דאפילו עני כזה אסור לספר בערכי )ט"ו‪ (:‬כר' יוסי‪ ,‬דאמר ש ‪:‬‬

‫על חבירו אפילו באפי תלתא‪ ,‬וממנה 'אנא כר' יוסי סבירא לי דאמר‪ ,‬מימי‬
 ‫תדי במכל שכ לשאר חלקי לשו הרע‪ ,‬לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי'‪ .‬וא‬

‫א שה אמת‪ ,‬דבודאי אסורי אפילו כ לפי דברי התוספות דבבא בתרא‬

‫באפי תלתא‪ .‬והוא‪ ,‬דגרסינ במועד קט )ל"ט‪ :‬ד"ה לית ביה( יהא מותר אליבא‬
‫)ט"ז‪' :(.‬אמר רבא‪ ,‬מנל דמשדרי דרבא לומר ג כ באפי תלתא‪ ,‬דהוי‬

‫שלוחא דבי דינא ומזמנינ ליה לדינא‪ ,‬כבפניו וכר' יוסי‪ ,‬ובלאו הכי‪ ,‬הלא‬

‫דכתיב )במדבר ט"ז י"ב(‪" :‬וישלח משה מסקינ בבבא בתרא )ל"ט‪ (:‬דכולי עלמא‬
‫לקרוא לדת ולאביר בני אליאב"‪ .‬אית להו כרבה בר רב הונא בדינא‬

‫ומנל דמזמנינ לדינא‪ ,‬דכתיב )ש ט"ז(‪ :‬דאפי תלתא‪ ,‬וא כ מה צרי להביא‬

‫"ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדת " ראיה לשלוחא דבי דינא‪ ,‬משלוחו של‬
‫וגו'‪ ,‬ומנל דאי מתפקר בשלוחא דבי משה רבינו ע"ה‪ ,‬בלאו הכי אפילו לא‬

‫דינא‪ ,‬ואתי ואמר‪ ,‬לא מיתחזי כלישנא היה שלוחא דבי דינא רק אד דעלמא‬

‫בישא‪ ,‬דכתיב )ש י"ד(‪" :‬העיני האנשי שחירפו אחד‪ .‬ג כ מותר לספר זה‬

‫לפני ג' אנשי דעלמא‪ ,‬ומה גריעי בית‬  ‫הה תנקר"'‪.‬‬

‫די מג' אנשי דעלמא‪.‬‬
                           ‫‪ dfe‬לשו רש"י בד"ה דאי מתפקר‬

‫בשליחא דרבנ ‪' :‬כלומר‪ ,‬שחיר ‪ wgece‬גדול הוא לומר‪ ,‬דכוונת הגמרא‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129