Page 126 - haFETS-2
P. 126
a llk rxd oeyl zekldחיי gtחפ
miigd xewn
ִס ר ֶ ָ ,זה ִה ִ יר ה ֲחַז"ל ל ַמר ִ ְפֵני ְ ֹל ָ הְ ,ו ָתל ה ֵ יָו
ֶ א ֵמר ַהְ ָבִרי ִ ְפֵני ְ ֹל ָ ה ,י ֵד ַע ְ ַוַ אי ֶ ָב א ַהְ ָבִרי
miig min x`a
וביאור נכו לעני אפי מרה שאמר ר' בישא ,אמר ליה אנא כי הא דר' יוסי
יוסי מתחלה ופסק רבא כוותיה ,דלא סבירא לי ,דאמר ר' יוסי מימי לא
אמר ר' יוסי ללשו הרע גמורה ,רק אמרתי דבר וחזרתי לאחורי' .ולפי
בדבר דאיכא למישמע וכו' ,דדי זה דבריה יהיה פירוש הגמרא כ ,
דאפי תלתא ודאפי מרה חד דינא אית דמתחלה כשאמר רבא המימרא שלו
להו כמו שמוכח מהתוספות )דבבא 'כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה' וכו',
בתרא( ]דערכי [ הנ"ל וכמו שיתבאר היה סובר אביי שכונתו ללשו הרע
בעזרת הש יתבר תיכ .כי בתחלת גמורה ,ולכ הקשה עליו 'כל שכ '
העיו דבריה מוקשי ,למה חילקו וכו' ותיר לו דאי כונתו ללשו הרע
גמורה ,רק כדר' יוסי .ופירוש דברי ר' חז"ל בי לשו הרע לאבק לעני זה.
יוסי הכי הוא ,מעול לא אמרתי ,אפילו ` laכד נעיי היטיב ,דבריה נכוני
דבר קט שדברתי מכח עניני חבירי, מאד ,שכוונת כ הוא ,דבאמת
לא אמרתי מעול באופ שאהיה צרי תלוי כמה דברי לפי עני השמעת קול
לחזור לאחורי )אחר כ מצאתי בעזרת ניגונו והתעוררות תנועותיו בעת מעשה
הש יתבר במהרש"א בערכי )חדושי הסיפור ,ובהרגש קט יתחלק הדבר בי
אגדות ט"ו :ד"ה כל( ,ועוד כמה ספרי גנאי לשאי גנאי .וזה נוכל לחלק בדבר
שאינו הגו בסתמא ,דא הוציא אותו
ראשוני ואחרוני שפירשו כ (.
itleדברינו עתה ניחא במה ששיבחוהו מפיו באופ שלא היה מתבייש לומר
בעלי הגמרא במדה זו בשבת זה אפילו בפניו מותר ,וא אומרו
)קי"ח .(:ועל אופ זה התיר ג כ אחר בתנועותיו דמוכח שהוא לגנותו,
זה רבה בר רב הונא לומר באפי תלתא,
דחבר חברא אית ליה ,ומסתמא שומר ובאופ זה היה מתבייש לומר בפניו
את עצמו לומר באופ שאפילו א יגיע אסור ,אבל בגנאי גמור בודאי לא שיי
לחלק בזה.
dzreאציע לשו הגמרא דבבא בתרא לאזניו ,לא יהא לו מה לתפוס עליו
)ל"ט (.ודערכי )ט"ו (:ואפרשה לומר אתה דיברת עלי ,אבל א הוא
לפי פירוש ,וזה לשו הגמרא' :אמר לשו הרע גמורה על חבירו ,בודאי לא
רבא ,כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה ,שיי התירא דרבה בר רב הונא ,ואסור
לית בה משו לישנא בישא .אמר ליה ,אפילו באפי תלתא .וכוונת התוספות
אביי ,כל שכ דאיכא חוצפא ולישנא הוא אפילו על אמת ,דאי לאו הכי
