Page 131 - haFETS-2

‫‪bv‬‬ ‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫חפ‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ cere‬נוכל לומר דיצא לו להרמב" זה להעביר הקול‪ .‬דזה אינו‪ ,‬חדא‪ ,‬דדוחק‬

‫ממה דאיתא בירושלמי פרק א' גדול הוא שיתכוי להעביר הקול‪ ,‬דאד‬

‫דפיאה )הלכה א'(‪' :‬מותר לדבר לשו הרע גדול היה וכמו שפירשו התוספות ש‬

‫על בעלי המחלוקת‪ ,‬שנאמר )מלכי א' א' )ד"ה ה"ג(‪ ,‬ועוד‪ ,‬דלגבי אנשי חשובי‬

‫י"ד( "ואני אבוא אחרי ומלאתי את כאלו לא שיי התירא דחבר וכו'‪ ,‬ועוד‬

‫דברי "' )ולקמ בכלל ח' נבאר א ירצה שארי סברות כמו שנכתוב א ירצה הש‬

‫הש באיזה אופ שיי זה‪ ,‬כי יש בזה לקמ ‪ .‬ועל כ הראיות הראשונות עיקר[‪.‬‬

‫הרבה פרטי (‪ ,‬והרי ש היה המעשה ‪xtql xeq` dlgzklc ,eixacn `veid‬‬

‫‪`zlz it`a zelikxe rxd oeyl‬‬ ‫בפירסו כמו שכתוב בקרא‪ ,‬ובודאי היה‬

‫נודע לו לדוד לבסו ‪ ,‬ואפילו הכי משמע ‪ ,zn` xac lre‬דהרי הרמב" מתחלה‬

‫בירושלמי‪ ,‬דאי לאו סברא דבעלי )הלכות דעות פרק ז'( בהלכה ב' פסק‬

‫בשניה לאיסור אפילו על אמת‪ ,‬ואחר‬ ‫המחלוקת היה אסור לגלות‪ ,‬ועל כרח‬
‫כ בהלכה ה' כתב די זה‪ ,‬ומשמע‬ ‫משו דנתכוי לגלות‪ .‬וסבירא ליה‬
‫דאדלעיל קאי‪ ,‬דרכילות ג כ לשו הרע‬ ‫להרמב" דחד דינא הוא‪ ,‬בי לגלות‬

‫מיקרי‪ ,‬כמו שכתב הרבינו יונה בשערי‬ ‫לאותו האיש שנידבר מתחלה עליו‪,‬‬
‫תשובה )שער ג' מאמר רכ"ב(‪ ,‬אלא שהקדי‬ ‫כההיא מעשה דדוד שהעני היה אודותיו‪,‬‬
‫הרמב" עני לשו הרע ורכילות‬ ‫ובי לספר גנותו של אחד דהוא לשו‬

‫בהלכות הקודמי ‪ ,‬ואחר כ כלל לשניה‬ ‫הרע לאיש אחר‪ ,‬מכיו דנתכוי לגלות‬
‫בש אחד דהיינו 'לשו הרע'‪ .‬וראיה‬ ‫יותר‪ .‬וטעמו פשוט‪ ,‬כיו דסו סו יוודע‬
‫ברורה דהרמב" אתרווייהו קאי‪ ,‬ממה‬ ‫אליו‪ ,‬ואפילו הכי משמע מירושלמי זה‬

‫דאסור לגלות‪ ,‬ועל כרח האיסור משו שכתב בהלכה זו‪' :‬והמספר דברי‬

‫הכונה לבד‪ ,‬ולא משו הפעולה‪ ,‬וא שגורמי א נשמעו וכו'‪ ,‬הרי זה לשו‬
‫כ ג לאיש אחר‪ ,‬א נתכוי לגלות הרע'‪ .‬ומקורו ממעשה דרבי יהודה ב‬

‫גרי בשבת הנ"ל‪ ,‬כמו שכתב הכס‬ ‫יותר גנותו של אחד דאסור‪.‬‬

‫`‪ la‬אי לומר‪ ,‬דיצא לו להרמב" ‪ ,‬ממה משנה‪ ,‬והרי ש רכילות היה אלא על‬
‫דאיתא בשבת )ל"ג‪ (:‬במעשה כרח דקרי הרמב" לרכילות ג כ‬

‫דיהודא ב גרי ‪ ,‬שאמר רבי שמעו בר לשו הרע‪.‬‬

‫יוחאי המאמר שלו באפי תלתא ר' )‪ xale‬מ די ‪ ,‬ברכילות החמיר הרמב"‬

‫בעני זה יותר מלשו הרע‪,‬‬ ‫יהודא ור' יוסי ור' יהודה ב גרי ‪ ,‬וא‬

‫על פי כ מיקרי לשו הרע לגבי יהודא דבלשו הרע התיר הרמב" אחר כ‬

‫ב גרי ‪ ,‬וראיה שהענישו רבי שמעו לספר א נאמר מתחלה הדבר באפי‬

‫בר יוחאי לבסו ‪ ,‬כמו דאיתא ש ‪ ,‬והוא תלתא‪ ,‬ולא ברכילות‪ ,‬לפי מה שכתב‬

‫לא גילה למלוכה‪ ,‬כמו שפירש"י ש רש"ל‪ ,‬וכל שכ שלא יגרע ממנו לעני‬

‫)ד"ה וסיפר(‪ ,‬אלא ודאי שהתכוי לכתחלה‪ .‬ולבד כל אלה‪ ,‬הוכחנו ראיה‬