Page 135 - haFETS-2
P. 135

‫‪fv‬‬  ‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬            ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְ ֹל ָ ה‪ַ ,‬א ְ ה א ָע ַבר ְ ַוַ אי ַעל ִא ר ָל ָהָרע ְו ַכַ"ל‪,‬‬
‫ַא ַעל ִ י ֵכ ִא ֶא ָחד ֵמ ַה ְ ֹל ָ ה ֶ ָ ַמע ָ ָבר ֶזה‪ִ ,‬ס ֵ ר ַא ַחר‬

    ‫‪miig min x`a‬‬

‫ויספר את גנות עונותיו או עני מסחרו בספרא )קדושי פ"ד( דהוא כרוכל שטוע‬

‫לעי כל‪ .‬ואפילו א כוונתו כפירוש דברי והול מזה לזה‪ ,‬וכתב הרמב"‬

‫רשב" ‪ ,‬ג כ ניחא‪ ,‬דאפשר דכוונתו על זה בחומש )ויקרא י"ט ט"ז( כרוכל‬

‫דמותר לספר רק לאיש הנוכחי‪ ,‬היינו שקונה מכא ומוכר בכא ‪ ,‬א זה הול‬

‫למי שדיבר עליו מתחילה‪ ,‬דבזה שמספר ושומע במקו זה והול ומספר במקו‬

‫לו בעצמו אי מסבב לו שו גנות בזה‪ ,‬אחר‪ .‬על כ אמרינ דמה שהתורה אסרה‬

‫רק שמסבב מדני בזה על מי שסיפר לשו הרע‪ ,‬דג על זה קאי ש רוכל‬

‫לו‪ ,‬ועל זה שיי טע רש"י שזה גילה וכנ"ל‪ ,‬היינו בדבר שבלתי אפשר שהיה‬

‫תחלה דעתו וכו'‪ ,‬וכוונתו ג כ כאלו מתגלה זה‪ ,‬א לא היה הוא הרוכל‬

‫נתרצה בהדיא לאלו המדני ‪ .‬אבל לא בעני הזה‪ ,‬וכעני שנאמר ג כ )משלי‬

‫מצינו לרש"י שיתיר לספר גנותו של זה י"א י"ג(‪" :‬הול רכיל מגלה סוד"‪la` ,‬‬
‫לאחר‪ ,‬מחמת שבלאו דידיה ימצאו ‪,lkd oirl seqal dlbzi i`ceay xaca‬‬

‫אחרי בעלי לשו הרע שיספרו גנותו‪dlbzi m` oiae xzid jxca dlbzi m` oia .‬‬

‫‪`l ok lr ,dlbzi seq seq ,xeqi` jxca‬‬     ‫‪ d`xpe‬לי שטע הרמב" הוא‪ ,‬כפי מה‬
                                        ‫שפירש הרשב" בבבא בתרא‬
‫‪ .'lkex' my df lr eilr llk jiiy‬וזהו‬     ‫ל"ט‪) .‬ד"ה דמתאמרא(‪ ,‬דהוי מילתא‬
‫טעמא דרבה בר רב הונא דחבר חברא‬          ‫דעבידא לאיגלויי‪ .‬וגרס ש בערכי‬
‫וכו'‪ ,‬וא כ הוא עשוי להתגלות לבסו ‪,‬‬      ‫)ט"ו‪' :(:‬ואמר אביי כל מילתא דעבידא‬
‫ועל כ לא שיי כלל עליו על זה איסור‬       ‫לאיגלויי לית בה משו לישנא בישא'‬
‫לשו הרע‪ ,‬וזהו שכתב הרמב" בהלכה‬          ‫]ולא נמצא כ בגמרות שלפנינו[‪ .‬וכדי‬
‫ה' הנ"ל‪' :‬כשנאמרו וכו'‪ ,‬כבר נשמע‬        ‫שלא תקשה על אביי גופא‪ ,‬כל מה‬

             ‫הדבר ונודע'‪ ,‬וכמו שכתבנו‪.‬‬

‫שהקשינו לעיל‪ ,‬נראה לי דסברת רבה ‪ s`e‬על פי שתירצנו בעזרת הש יפה*(‬

‫את סברת הרמב" והרשב" ‪ ,‬זהו‬              ‫בר רב הונא ואביי הוא‪ ,‬מדחזינ דהתורה‬

‫קראתו ללשו הרע בש 'רוכל'‪ ,‬ואיתא הכל לפי פירוש ‪ ,‬אבל לפירוש רש"י‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ואפשר לומר עוד באופ אחר ישוב על קושייתנו הנ"ל‪ ,‬דכוונת הרמב" הוא‪,‬‬
‫משו דבודאי כבר ידעו הכל מזה‪ ,‬ועל כ אינו צרי ליזהר מלערב עני כזה‬
‫בתו דיבורו ]וכמו שנכתוב לקמ )סק"ז( בש יד הקטנה‪ ,‬דבאופ זה הוא ההתירא דהרמב" [‪,‬‬
‫דמ הסת אנו תולי לומר‪ ,‬שבודאי ע מי שהוא מדבר בעני הזה הוא ידע מכבר את‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140