Page 139 - haFETS-2
P. 139

‫‪`w‬‬  ‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬    ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ָה ִעְנָי ְל ַבד‪) .‬ח( ֲא ִפ ִא ֹלא ְי ַס ֵ ר ְ ֵ ִמי ֶ ִ ֵ ר ל ‪ַ ,‬רק ְי ַס ֵ ר‬
‫ְס ָת ֶ ָ ְו ָכ ִנ ְ ַמע ַעל ְ ל ִני‪ַ ,‬א ַעל ִ י ֵכ ֵאיֶנ ִנ ְמ ָלט‬

                       ‫ֵמ ִא ר ָל ָהָרע‪.‬‬

    ‫‪miig min x`a‬‬

‫לדבר ע חבירו‪ ,‬יתגלגלו הדברי עד שאמר באפי תלתא ליהודא מה שאמר‬

‫שהוא מגלה במקרה עניני רבי בדר ראוב על שמעו ‪ ,‬דלטע היד הקטנה‬

‫סיפור‪ ,‬והרי על ידי חבר חברא יוכל אסור יהודא לגלות ש המספר הראשו‬

‫להתמש הדבר זמ רב‪ ,‬אבל זה המתכוי דהוא ראוב ‪ ,‬דהרי ראוב לא סיפר באפי‬

‫לגלות‪ ,‬הרי יתגלה על ידו הדבר מהר‪ ,‬תלתא‪ ,‬וא כ לא חזינ דנתרצה בדבר‪,‬‬

‫וכבר פועל פעולה יותר ממה שעל ידי דבשלמא א שמע מראוב בעצמו שאמר‬

‫'חבר חברא'‪ ,‬לפיכ א מתכוי להעביר גנות על שמעו באפי תלתא‪ ,‬אז אמרינ ‪,‬‬

‫הקול ולגלותו יותר‪ ,‬הרי זה לשו הרע א דיכול להיות שעל ידי זה שיגלה‬

‫עני זה במקרה לאד אחר‪ .‬לבסו‬      ‫ממש'‪ ,‬עד כא לשונו‪.‬‬

‫)‪ .xtqi `l m` elit` (g‬דנהי דרכילות יתגלה דבר זה לשמעו ‪ ,‬ועל ידי זה יהיה‬

‫ליכא‪ ,‬מכל מקו לשו הרע איכא‪ ,‬אחר כ התעוררות מדני על ראוב ‪,‬‬

‫כיו שנתכוי להעביר הקול ולפרס מכל מקו מותר מטע דכבר נתרצה‬

‫בדבר שידע בעצמו שלבסו בודאי‬     ‫גנותו של פלוני‪.‬‬

‫‪ xtql dlgzn epxzdy dnc ,rce‬יתגלה לשמעו ‪ ,‬אבל הכא דלא אמר‬

‫‪ `ed ,ab` jxc oiprd zelblbzda‬ראוב בעצמו באפי תלתא‪ ,‬הרי לא חזינ‬

‫`‪ ,xtqnd my xikfdl elit‬מטע הנ"ל דנתרצה בדבר‪ ,‬ולכ אפילו א ידע‬

‫דלבסו בודאי יתגלה שמו ג כ שהוא בעצמו שהדבר הזה אמת שאמר ראוב‬

‫היה המספר בזה‪ ,‬כיו דסיפר באפי על שמעו ‪ ,‬כגו שג הוא היה באותו‬

‫תלתא‪ .‬ועיי בספר יד הקטנה שכתב מעמד‪ ,‬מכל מקו אסור לגלות אחר כ‬

‫ג כ להיתר‪ ,‬אפילו להזכיר שמו היכא שמו של ראוב ‪ ,‬רק לספר המעשה על‬

‫דשמע ממנו באפי תלתא‪ ,‬א מטע שמעו בסת דר התגלגלות הדברי ‪,‬‬

‫אחר‪ ,‬והוא‪ ,‬משו דהמספר הראשו דמכל מקו כבר נשמע גנותו באפי‬

‫בודאי נתרצה לזה שיגלו את שמו‪ ,‬כיו תלתא‪ ,‬אבל לפי דברינו הנ"ל וכמו‬

‫דסיפר באפי תלתא וידע שיתגלה שכתבנו בפני ‪ ,‬דעיקר טע הרמב" ‪,‬‬

‫משו דדבר העשוי להתגלות הוא‪ ,‬אי‬  ‫לבסו ‪ ,‬ועיי ש היטב‪.‬‬

‫‪ `wtpe‬מינה בי טע זה לטע שלי נפקא מינה בזה‪ ,‬אפילו אינו יודע כלל‬

‫שבפני ‪ ,‬כגו ששמע מלוי א אמר ראוב על שמעו ‪ ,‬כיו דסו‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144