Page 140 - haFETS-2
P. 140
a llk rxd oeyl zekldחיי awחפ
miigd xewn
ַ .cוֲא ִפ ַמה ֶ ִה ַ ְרנ ְ ִא ֵאינ ִמ ְת ֵַ ְלַג ת) ,ט( ַ ְוָקא ַה ֵמ ַע
ָהִרא ֶ ָ ַמע ְ ַע ְצמ ַמה ֶ ְרא ֵב ִס ֵ ר ַעל ִ ְמע ְ ַא ֵ י
ְ ָל ָתא ) ִ ְפֵני ְ ֹל ָשה(ֲ ,א ָבל ִמי ֶ ָ ַמע ִמ ֶ ָ ,אס ר ֵלי ֵל ַא ַחר ָ
miig min x`a
סו יתגלה שאמר ראוב על שמעו ,הדבר הזה לאמתו ,שא ישקר בפרט
ולכ מותר אפילו להזכיר ש ראוב ,אחד ,הוא כמאכיל בשר חזיר לחבירו,
והוא כעי מה שאמרו חז"ל בבבא בתרא א שלא יתכוי לגלות.
zeiprleדעתי הדי עמי ,דכ מוכח לשו )ל"ט ע"א( 'כל מילתא דלא רמיא' וכו'.
הרשב" בבבא בתרא ש itleדעתי ,זהו כוונת הרמב" )הלכות
דעות פרק ז' הלכה ה'( במה שדקדק וכנ"ל ,ולשו הרמב" דכתב 'כבר נשמע
הדבר ונודע' ,מוכח קצת ג כ כדברי .וכתב' :וא סיפר אחד מ השלשה פע
א דמכל מקו צרי ליזהר בזה ,מטע אחרת' וכו' ,להראותנו דדוקא אחד מ
דכמעט אינו מצוי למצוא כל הפרטי השלשה ששמעו בעצמ מהמספר
שצרי לזה ההיתר ,וכמו שכתבנו בפני .הראשו ,אבל לא אחר ששמע מאחד
) .oey`xd rneyd `wec (hהטע ,כמו מה ,וכמו שכתבתי בפני .
שכתבתי בפני בסו המאמר ,דאי `leתקשה על דברינו אלו מבבא בתרא
)ל"ט (:מפירוש רבותיו דרשב" לו לסמו עליו בזה ,דאפילו א היה
איסור רכילות ,איסור המפורס לכל )ד"ה ומ"ד( ,דפירשו דש הוא מטע
ישראל בכל כלליה ופרטיה ,ג כ לשו הרע ,וש אמרינ דחבר חברא
צרי עיו גדול א יש לסמו על עד וכו' ,והרי המספר השני מסתמא לא
אחד שאמר שסיפר ראוב באפי תלתא ,שמע אחר כ רק מאחד ,והיא יהיה
כדי שיסולק עוד מזה האיסור של מותר אחר כ ליל ולספר לאחר ,וא
רכילות ,דהרי הוא דבר דאתחזק איסורא כ אכתי היא יבוא הדבר לאזני המחזיק.
ואי בידו לתק ,דא הוא יל לכתחלה דזה אינו ,דמסתמא כל אחד מעדי
ויספר באפי תלתא ,יעבור בזה על איסור המחאה יספר אחר כ לאחרי ,וממילא
דאורייתא ,וכנ"ל ,ועיי ביורה דעה יתפרס הדבר ,ויהא מותר אחר כ למי
בסימ קכ"ז )ס"א( .ובפרט שבעני זה שישמע את הדבר לספר אחד לחבירו,
לא שיי שו היתר על ידי זה ,דכהתירא וכמו שכתבנו בפני ,וממילא יבוא הדבר
דמיא להו בעונותינו הרבי ,ואינ לאזניו ,מה שאי כ בענינינו ,דאיירינ
מקפידי על עצמ להגיד האמת א היה שלא שמע רק מאחד ,ודבר זה לא
באפי תלתא ,או כל שאר פרטי ששיי נתפרס עדיי ,לכ אסור ,כ נראה לי
בעני זה ,כי איננו משער ברעיוניו ,את פשוט.
