Page 142 - haFETS-2
P. 142

‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬               ‫‪ cw‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ש‪ :inei gel 7 .‬שנה פשוטה ב' חשו ‪ ,‬א' אדר‪ ,‬א' תמוז‪ .‬שנה מעוברת ב' חשו ‪ ,‬י"א אדר א'‪ ,‬כ"א סיו ‪.‬‬

 ‫‪ִ .d‬נְר ֶאה ִלי‪ִ ְ ,‬א ַה ִ ר ְ ַא ֵ י ְ ָל ָתא ָהָיה )יב( ִ ְפֵני ֲאָנ ִ י‬
‫ִיְר ֵאי ֱא ֹל ִקי ֶ ִ ְז ָהִרי ֵמ ִא ֵרי ָל ָהָרע‪ִ ,‬מ ֵ י ָלא ֵאי ָ ָבר‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .miwl` i`xi miyp` ipta (ai‬וראיה מוסיפי פחות משני וכדאיתא בחוש‬

‫לזה‪ ,‬דאי לאו הכי יקשה המשנה משפט בסימ י"ח ס"א‪ ,‬והלא זה שאמר‬

‫בסנהדרי )כ"ט‪' :(.‬כשיצא מבית די לא מתחלה אינו יודע‪ ,‬מצטר עתה ג כ‬

‫יאמר אני מזכה וחבירי מחייבי אבל לעיי בדי זה‪ ,‬כמו שנפסק בחוש משפט‬

‫מה אעשה' וכו'‪ .‬ומשנה סתמא קתני‪ ,‬ש כשיטת הרמב" ‪ ,‬ונפסק הדי בתר‬

‫אפילו א הוסיפו עד ז' והכריעו בתר רובא דשלשה‪ ,‬דזה שאמר מתחלה אינו‬

‫רובא‪ ,‬הג' הנשארי אסורי לגלות‪ ,‬א יודע כמא דאיתא דמיא ]עיי ש במקור‬

‫דנתפרס דעת לחייב לאותו פלוני בפני הדי ‪ ,‬והובא בקיצור בבאר הגולה‬

‫הג' הנותרי ‪ .‬ועל כרח משו דאנשי ובביאור הגר"א ש [‪ ,‬ואכולה קתני‬

‫כאלו יושבי על מדי ה יראי אלהי ‪' ,‬וכשיצא מבית די לא יאמר וכו''‪.‬‬

‫ורגילי להיות זהירי מעו המר‪ ,‬ולכ ואמרינ בבבא בתרא )ל"ט‪' :(.‬לימא‬

‫בדרבה בר רב הונא קמיפלגי‪ ,‬דמר סבר‬      ‫לא שיי גבייהו האי התירא‪.‬‬

‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דמתניתי הטע משו ליל בתרי' וכו'‪ ,‬וא כ היא סלקא דעת‬

‫ולגלות לאותו פלוני‪ ,‬וש אסור לומר דבתרי הוי עבידי לאיגלויי‪,‬‬
 ‫מטע רכילות בכל גווני‪ ,‬כמו שכתבנו וכשנאמר בפניה תו לית ביה משו‬

‫למעלה בש הרש"ל‪ ,‬דבזה לא מהני לישנא בישא‪ ,‬והרי סת משנה בסנהדרי‬

‫אוסרת להדיי לגלות‪ ,‬אפילו א ישבו‬        ‫התירא דאפי תלתא‪ .‬דזה אינו‪ ,‬דמתני'‬
‫מתחלה הדייני בחמשה ונפסק הדי בתר‬       ‫סתמא קתני 'לא יאמר אני מזכה' וכו'‪,‬‬
‫רובא והוא שלשה‪ ,‬א כ ישארו תרי‬          ‫משמע אפילו לאחר‪ ,‬דלא קתני אני‬

 ‫בודאי כנגד ‪ ,‬אלא על כרח משו‬           ‫זכיתי ‪ ,‬וכמו שהארכנו בזה בחלק ב'‬
‫דסת אנשי כאלו שיושבי בדי ‪ ,‬זהירי‬       ‫בהלכות רכילות בכלל ג' סעי ג' בכמה‬
‫בודאי מעו המר הזה‪ ,‬ולא שיי גבייהו‬      ‫ראיות‪ ,‬דכוונת המשנה לאסור אפילו‬

‫כלל היתר זה‪ ,‬וממילא הוא הדי ג כ‬                                    ‫לגלות לאחר‪.‬‬
‫לדיד דפסקינ בתלתא‪ ,‬דחד דינא להו‪,‬‬       ‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דמתניתי לא איירי באופ‬
                                       ‫שישאר ג' לצד אחר‪ ,‬ולהכי אסור‪.‬‬
                 ‫לזה בתרי ולזה בתלתא‪.‬‬

‫ג זה אינו‪ ,‬דהא בחמשה בודאי איירי ‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דהת הטע משו דמוציאי‬

‫אות מתחלה לחו ‪ ,‬וכדאיתא ש‬              ‫במתניתי ‪ ,‬כדמשמע במשנה ש‬

‫דמתחלה קתני 'הוסיפו הדייני '‪ ,‬ואי בגמרא )סנהדרי ל'‪ (.‬להדיא בש ר'‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147