Page 144 - haFETS-2
P. 144
a llk rxd oeyl zekldחיי ewחפ
miigd xewn
ֱא ֹל ִקי ְ ִ ֶ ,ז ָהר ֵמ ִא ר ָל ָהָרע ִ ֵ ַ ,יָנא ָה ִכי ) ַהִ י ֵ (,
ְ ת ֵלי ָ א ) ֶ ב ֵאי ( ְ ֹל ָ ה ְמ ַפְר ְס ִמי .
miig min x`a
המרובי מסכימי יותר אל האמת ,ולכ שמעו בר יוחאי ליהודא ב גרי לבעל
הוא חייב מ התורה לשל ,כיו דאינו לשו הרע ,והענישו עבור זה] ,א [ דרבי
יכול זה הדיי לברר טעות מתו דבר שמעו בר יוחאי דיבר דבריו באפי
משנה ,ואי צרי להיות בלבו שו שנאה תלתא ,דכיו דהת גדולי הדור הוו ,לא
על אחד מהמחייבי עבור זה ,כמאמר שיי גבייהו כלל זה.
dxe`kleיש לדחות ראייתי ,בשנקדי )סנהדרי ז'' :(.האי מא דשקלוה לגלימיה
מה שכתב בספר יד הקטנה בבית די יל ויזמר' .דהדייני ,חס
)הלכות דעות פ"ט די י"ט( ,דהיכא דהמספר ושלו ,אי עושי לו שו רעה מזה,
הוכרח לספר דבריו ,אי שיי בזה התירא א הוא בדבריו שאומר 'מה אעשה',
דאפי תלתא ,משו דאי לנו שו ראיה מדאיב את לבו עליה ,לומר דבאמת
דנתרצה בדבר שיתגלה שמו ,וראייתו זכאי הוא ,וג דעתו מסכי לזה ,א
הוא ג כ ממשנה זו דסנהדרי וכשיצא חביריו רבו עליו ,והוא כעי מעורר
וכו' הנ"ל .אבל לעניות דעתי נראה
מדני ומחלוקת בי איש לרעהו.
` laבאמת כד דייקת ,ג זה אינו דחיה ,כדברי ,וכמו שכתבנו לעיל ראיה
דא כ יקשה אמאי אמר ר' יוחנ מהרמב" והרשב" ,דעיקר טע ההיתר
ש )ל' (.בגמרא ,דכותבי בפסק די דאפי תלתא הוא משו מילתא דעבידא
זכאי סת ,ולא יזכור שהיה ש ויכוח לגלויי ,ואי אנו צריכי לריצוי דידיה
בי הדייני ,משו "לא תל רכיל" ,כלל ,רק משו כיו דבלאו הכי סו
והרי בשטר לא נזכר לשו 'מה אעשה' ,סו יתגלה העני ,לא אסרה התורה בזה
רק סיפור הויכוח שהיה ביניה מתחלה משו לישנא בישא.
s`eשמצאתי אחר כ בהשאילתות, ואחר כ עמדו למני ,ותדע ,שג בחוש
שמשמע לכאורה כסברת היד משפט )סימ י"ט ס"א( בהעתיקו את דברי
הקטנה ,ממה שכתב ש סו פרשה המשנה להלכה ,לא נזכר לשו מה
וישב' :וכמא דאמר ליה ל ואמור דמי', אעשה .אלא ודאי כמו שכתבנו מתחלה,
משמע דעיקר ההיתר הוא משו ריצוי, דבאנשי כאלו לא שיי האי התירא
יש לומר דמה שהוצר השאילתות לומר
דאפי תלתא כלל.
dfaeיהיה ג כ ניחא ,מה שדברנו כ ,היינו לעני שיהא מותר להגיד אחר
לעיל )סק"ג ד"ה אבל( ,בענינא דרבי כ ברכילות אפילו למריה ,וכדמשמע
יהודא ב גרי )שבת ל"ג ,(:שחשבו רבי ש ,דהוא סבירא ליה כפירוש הרשב" ,
