Page 138 - haFETS-2
P. 138
wחפ a llk rxd oeyl zekldחיי
miigd xewn
©ְ :d"d¨B¨dוֵי א ְמִרי ע ד )ז( ַ ֲא ִפ ְ ֶדֶר ַא ְקַראי ֵאינ מ ָ רַ ,רק ִא
ִנ ְתַ ְלֵל ֶזה ָה ִע ְנָי ֶ ֶר ֲאַגב ְ ת ִ ר ֲ ,א ָבל ֹלא ֶ ְ ַכֵ ְל ַס ֵ ר ֶזה
miig min x`a
'איזהו רכיל המגלה לחבירו דברי אסור ,דלזה אי שיי הטע דחבר
שדיבר ממנו אד בסתר' ,משמע דא וכו' ,דנמצא דהוא מוסי בדבריו .ולכ
הראשו לא היה מדבר בסתר ,היה מותר ש במעשה דנת הנביא ,שהוא הטעי
לגלות כפירוש רשב" ,והלא העתיק את הדבר בפני דוד כדכתיב ש בקרא
בעצמו אחר כ את דברי הרמב" מה )ש כ"ד כ"ו('" :אתה וכו' ולי אני עבד "'
שכתב 'והוא שלא יתכוי להעביר הקול' וכו' ,שבאלו הדברי הראה לפני דוד
וכו' ,אלא ודאי כמו שכתבנו ,דהיכא שכוונת אדוניהו רק למלוכה ,ונעשה מל
דהוא מתכוי לגלות לאחר מה שדיבר מעצמו שלא ברצו דוד.
s`eשתירצנו את סברת הרשב" ,על חבירו עליו כדי לעורר מדני עליו ,ג
כל פני הרי הרמב" והסמ"ג הרשב" מודה להרמב" דאסור .ובזה
והתוספות סברי דלא כוותיה לדברי אתי שפיר ההיא דירושלמי הנ"ל ,שנת
מהרש"ל הנ"ל ,וכל שכ לפי מה שכתבנו התכוי לעורר מדני על אדוניהו ,כמו
דג הרשב" אוסר היכא דהוא מתכוי
שמבואר בקרא.
` laמה נעשה שהמעיי בדברי מהרש"ל לעורר בזה מדני על חבירו ,ועל פי זה
הנ"ל ,יראה להדיא מדבריו שדעתו כתבתי לקמ בהלכות רכילות כלל ב'
דאי שיי בזה לפי תומו ]ומה שכתב את הסעי ג' ,עיי ש .
) .'eke elit`c cer mixne` yie (fכ הסמ"ג 'איזהו רכיל המגלה וכו' בסתר'
כתב בספר הנחמד יד הקטנה ,בפרק צרי עיו גדול לפי זה ,ואולי לאו דוקא,
ט' מהלכות דיעות שלו בדי כ' ,וזה ומילתא דשכיחא נקט[ ,ולהרשב" שרי
לשונו ש ' :ונראה כוונת הרמב" במה אפילו א מתכוי לגלות ,וא כ הדרא
שכתב והוא שלא יתכוי וכו' ,שכל
לדוכתי הירושלמי נגד הרשב" .
ile`eיש לישב באופ זה ,דמסתברא ההיתר הוא היינו שא יבוא במקרה
בפשיטות דא להרשב" אינו לדבר בעני בתו סיפור דברי ,אזי אי
מותר רק א מספר אות הדברי גופא בו איסור לשו הרע ,אבל לספר בכיו
שאמר פלוני עליו ,מטע דבלאו הכי להודיע ולגלות הדבר ,הרי זה אסור,
לבסו יתגלה זה ,אבל להטעי את שהרי זה דר לשו הרע ממש .ועוד,
הדברי האלו גופא ,ולהראות אחר כ שהרי כל ההיתר הוא משו דחבר
לפניו את גודל העוולה של פלוני עבור חברא אית ליה ,והעני של חבר חברא
זה שאמר עליו או עשה לו ,דבר זה הוא ,שדרכו של כל אחד לכשיזדמ לו
