Page 134 - haFETS-2
P. 134

‫‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬                             ‫‪ ev‬חפ‬

                                         ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת א' חשו ‪ ,‬י' אדר א'‪ ,‬כ' סיו ‪.‬‬   ‫ש‪ :inei gel 6 .‬שנה פשוטה א' חשו ‪ ,‬ל' שבט‪ ,‬ל' סיו ‪.‬‬

‫‪ֵ .b‬י א ְמִרי ‪) ,‬ד( ְ ִא ֶא ָחד ִס ֵ ר )ה( ְ נ ת ַעל ֲח ֵבר ִ ְפֵני‬

                            ‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ ik mixacd lk onwl myd dvxi m` x`ape‬הנה לכאורה קשה מאד דברי‬

‫הרמב" ‪ ,‬במה שכתב דאחד מהג'‬                           ‫‪.`picl‬‬

‫יוכל לספר באקראי לשאר אנשי מה‬             ‫`‪ j‬לעת עתה נחזור למה שהתחלנו‪,‬‬
‫ששמע מאחד גנות על אחד‪ .‬דהרי מכל‬           ‫ונסיי בקיצור להלכה‪ ,‬כי היוצא‬
‫מקו בעת מעשה הוא אומר לשו הרע‬             ‫מדברינו דמ הדי אסור לספר לשו‬
 ‫על חברו‪ ,‬ומגנה אותו לעי כל‪ .‬וא‬           ‫הרע או רכילות‪ ,‬או אפילו אבק לשו‬
‫תאמר‪ ,‬בלאו דידיה נמי ידעו כל העיר‬         ‫הרע ורכילות היכי דמינכר לגנאי‪ ,‬אפילו‬
‫לסו מגנותו‪ ,‬זה אינו‪ ,‬דאפילו באינו‬         ‫באפי תלתא‪ ,‬וא שיודע שהוא אמת‪,‬‬
‫קאי בתרי עברי דנהרא‪ ,‬שהיה יכול ליקח‬
‫האיסור בעצמו‪ ,‬אסרו ג כ התוספות‬                     ‫והוא הדי לקבל אסור בכל זה‪.‬‬
‫בשבת )ג'‪ .‬ד"ה בבא(‪ ,‬והר" בפרק קמא‬
                                          ‫‪ epxxiae‬כל זה מדברי התוספות‬
                       ‫דעבודה זרה )ו'‪.(:‬‬  ‫והרמב" והסמ"ג והרבינו‬
                                          ‫יונה‪ ,‬והרשב" ג כ מסכי לזה‪ ,‬דאי‬
‫‪ `kde‬גרע הרבה האיסור יותר מש ‪,‬‬            ‫לאו הכי‪ ,‬הוי ליה לפרושא יותר רבותא‪,‬‬
‫וצרי שיהיה אסור א מ התורה‪,‬‬                ‫דלכתחלה מותר באפי תלתא‪ .‬לבד‬
‫דהכא הלא הוא בעצמו עושה האיסור‪.‬‬           ‫שהוכחנו מכמה מקומות מהספרי‬
 ‫הגע עצמ ‪ ,‬א יבואו עשרה גזלני‬              ‫והש"ס‪ .‬ועל פי זה כתבתי הסעי‬
‫ויגזלו לאחד את כל אשר לו‪ ,‬הא יפטר‬         ‫הראשו והשני שבכלל זה‪iznzqe .‬‬
‫כל אחד משו דבלאו דידיה נמי היו‬
                                          ‫‪in epivn `lc meyn ,zetqezd zhiyk‬‬

‫גוזלי אותו הט' הנשארי ‪ ,‬סו סו הוא‬          ‫‪ ,dfa yexita mdilr welgiy‬דא הרמב"‬
 ‫גזלו ועבר על לאו ד'לא תגזול'‪ ,‬וצרי‬       ‫יוכל להיות שמסכי לזה וכמו שכתבתי‬
 ‫להשיב לו הגזילה‪ ,‬א כא סו סו‬
‫הוא גינהו וביזהו‪ ,‬וצרי לפייסו לפחות‪.‬‬                             ‫למעלה‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

                                          ‫)‪ .cg` m`c (c‬סעי זה לקוח הוא‬

‫מדברי הרמב" )הלכות דעות פרק ז'( ‪ `nlyae‬לפירוש רש"י דערכי שהעתקנו‬

‫לעיל )סק"ג( ניחא‪ ,‬לא מיבעי‬                ‫בהלכה ה'‪ ,‬והעתקנו לשונו למעלה‬

‫)סק"ג(‪ ,‬ומתחלה נראה לבאר אותו היטב א כונתו כפי מה שביארנו לעיל את‬

‫בעזרת הש יתבר ‪ ,‬וג א הוא מוסכ דבריו‪ ,‬ניחא בפשיטות‪ ,‬דהלא כתב רש"י‬

‫אליבא דכולהו‪ ,‬ולבסו נבאר כל דברינו הטע ‪' :‬שזה גילה תחלה דעתו' וכו'‪,‬‬

‫וכוונתו דהוי כאילו מרשהו בהדיא שיל‬                   ‫שבפני ‪.‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139