Page 128 - haFETS-2
P. 128

‫‪ v‬חפ ‪ a llk rxd oeyl zekld‬חיי‬

                                      ‫‪miigd xewn‬‬

   ‫)‪ָ ָ xI¥v© p§ E‬בר ֶא ָחד‪ִ ,‬מֶה ָנ ִקי ְל ָכל ַ ֵצא ָ ֶזה‪ ְ .‬ג ‪ֲ ֶ ,‬א ִלי‬
   ‫ל ‪ַ :‬אֵה ִנ ְמ ָצא ֵא ? ְוה א ֵמ ִ יב‪ְ ִ ָ :‬מ ָצא‪ַ ְ ֶ ,‬ב ְ ִלי‬
   ‫ָ ִמיד ָ ָ ר ְוָד ִגי ‪ָ ְ .‬ד ָבר ֶזה ָ ל י ְל ִפי ֲא ִמיָרת ִ ְ ַעת ַמֲע ֶ ה‪,‬‬

                                     ‫‪miig min x`a‬‬

   ‫הרע דאסור‪ ,‬וכמו שיבואר לקמ בכלל נפקי איסור קבלת מ"לא תשא" )שמות‬

   ‫ו' סעי ב'‪ .‬וכ 'באפי תלתא' באופ זה כ"ג א'( כמו שכתב הרבינו יונה בשערי‬

   ‫הנ"ל דהוי כבפניו‪ ,‬ג כ אי שו איסור תשובה )שער ג' מאמר רכ"ה(‪ ,‬וכ הרמב"‬

   ‫)סנהדרי פרק כ"א הלכה ז'( כלל לתרווייהו‬          ‫על השומעי ‪.‬‬

   ‫`‪ la‬דבר גנאי‪ ,‬אסור בכל גווני‪ ,‬אפילו בש אחד לעני מקבל‪ ,‬א כ בוודאי‬
              ‫יודע שהוא אמת והיה אומרה שוי דינייהו ג כ לעני זה‪.‬‬

   ‫בפניו‪ ,‬ובודאי ממילא דג להשומע אי ‪oiprl ,zetqezd zrc itl ,heyt il d`xpe‬‬

   ‫‪ipelt exiagl cibdle jlil ,zelikx‬‬        ‫שו היתר אפילו לשמוע‪ ,‬וכל שכ‬

   ‫להחליט הדבר בלבו שהוא אמת‪ ,‬א ‪xtiq m` ,dfa ok-mb ielz ,jilr xaic‬‬

   ‫דהוא אומר הגנאי בפניו‪ ,‬כיו דבאפי ‪,xeq` i`cec ,i`pb xac eilr xn`y el‬‬

   ‫תלתא אסור לקבל‪ ,‬כמו שנוכיח תיכ ‪xtqny e` .eipta xne` didy rcei elit` ,‬‬

   ‫א דהוא ג כ כבפניו‪ ,‬והוא הדי ‪xaecnd ipta epiidc ,`zlz it`a dzr‬‬

   ‫בפניו‪ ,‬דחד דינא אית להו )ועיי לקמ )'מדובר' הוא כגו שראוב אומר‬

   ‫בכלל ז' שנביא א ירצה הש על זה לשמעו ‪ :‬לוי דיבר עלי כ וכ ‪ ,‬ראוב‬

   ‫עוד כמה ראיות חזקות(‪ .‬והוא הדי נקרא בש מספר או מדבר‪ ,‬ושמעו הוא‬

   ‫'באפי תלתא' בדבר גנאי‪ ,‬אפילו יודע המדובר( ‪.mixg` mipy cer iptae‬‬

   ‫שהוא אמת‪ ,‬אסור להמספר‪ ,‬וממילא )‪ di`xe‬לזה‪ ,‬דאי לאו הכי‪ ,‬לוקמי‬

   ‫התוספות מימרא דר' יוסי ורבה‬             ‫להמקבלי ג כ ‪ .‬ומקל וחומר‪ ,‬ומה‬

‫‪4‬‬  ‫המספר דיודע שהוא אמת אסור‪ ,‬על בר רב הונא בגנאי גמור ולעני רכילות‪,‬‬

   ‫אחת כמה וכמה להמקבל‪ ,‬דאי יודע דג כ לישנא בישא מיקרי‪ ,‬וכמו‬

   ‫לפירוש רשב" ש בבבא בתרא )ד"ה‬                    ‫א סיפר לו חבירו אמת דאסור‪.‬‬

   ‫‪ cere‬ראיה מוכרחת לזה‪ ,‬ממה שחשבוהו דמתאמרא(‪ ,‬דאיירי רבה בר רב הונא‬
                              ‫לעוולה לדוד‪ ,‬שאמרו בשבת )נ"ו‪ :(.‬לעני רכילות‪.‬‬

   ‫'קיבל דוד לשו הרע'‪ ,‬וש דיבר ציבא ‪ cere‬ראיה‪ ,‬ממימרא דרבא במועד קט‬

   ‫הנ"ל‪ ,‬ולפי גירסת הרא"ש )מו"ק‬            ‫בפני רבי על מפיבושת כמו שנאמר‬

   ‫בקרא )שמואל ב'‪ ,‬ט"ז א' ב'(‪ ,‬וא דש פ"ג ס"ה( ור" )ח'‪ :‬מדפי הרי" ( דגרסי 'ואי‬

   ‫רכילות היה‪ ,‬בלשו הרע ג כ דינא איתפקר לקמיה גברא רבה'‪ ,‬היינו שחיר‬

   ‫הכי בפשיטות לעני קבלה‪ ,‬דמחד לאו בפני השליח בית די את הבית די ‪,‬‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133