Page 227 - haFETS-2
P. 227

‫חפ ‪ e llk rxd oeyl zekld‬חיי ‪htw‬‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְל ַהִ י ַח ֶא ְצ ָ ע ְ ָאְזָניו ִמ ְצָוה ַר ָ ה ה א ע ֶ ה ָ ֶזה‪ ְ ,‬מ‬
                 ‫ֶ ָא ְמר ֲחַז"ל ִ ְכת ת )ַ ה'‪.(.‬‬

‫‪ִ la¨`£‬א ִאי ֶא ְפ ָ ר ל ְל ִה ָ ֵמט ִמ ְ ִס ָ ָת ‪ְ ,‬מ ַ ֵער ְ ַע ְצמ ֶ ֵע ָצה‬
‫ז ְ ַהָ ַחת ֶא ְצ ָ ע ְ ָא ְזָניו ַ ֵ ָק ֶ ה ל ְמ ֹאד )יא( ִמ ְ ֵני‬
‫ֶ ִ ְלֲעג ָע ָליו‪ְ ,‬בַוַ אי ֹלא ַיֲע ֶ ה ֵע ָצה ז ַעל ָ ל ָ ִני ִיְר ֶאה‬
 ‫ָאז ְלָזֵרז ֶאת ַע ְצמ ְל ַהֲע ִמיד ַעל ַנ ְפ ְ ֵעת ָצָרה ָ ז ְו ִל ְל ֹח‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫כי בכא בודאי חיובא איכא‪ ,‬וכמו שלא יאמי ולא יהיה ניחא ליה ולא‬

‫יסייע כלל‪ ,‬או דלמא א על פי כ‬              ‫שאכתוב אחר כ בסעי ו' בפני ‪.‬‬

‫)‪ ahid oiirnd .eilr ebrliy iptn (`i‬צרי להניח אצבעו באזניו מטע שאמרו‬
‫‪ df mrh izazk `ly ,d`xi mipta‬חז"ל )עדויות פרק ה' משנה ו'( 'מוטב‬

‫‪ `edy zngn m` ik ,zn` it lr xehtl‬שיעשה*( אד עצמו שוטה כל ימיו ואל‬

‫‪ exvi lr xabzdl lkei `ly eytpa rcei‬יהיה רשע שעה אחת לפני המקו '‬

‫‪] miny ici z`vl dvexd zn`ae .dfa‬וכבוד הבריות לא שיי בזה כיו שה‬

‫עושי שלא כדי [‪ ,‬או אפשר דוקא בדבר‬         ‫‪ .bdpzi ji` oeir jixv dlgzkl‬כי לכאורה‬
‫שהוא איסור דאורייתא אמרו מאמר זה‬          ‫יש לפוטרו‪ ,‬מטע שבזמננו בעוונותינו‬
                                          ‫הרבי יחזיקו אותו לשוטה ופתי עבור‬
                             ‫דמוטב וכו'‪.‬‬

‫זה‪ ,‬ומסקינ בברכות )ד י"ט‪ (:‬דבאיסור ‪lk ici z`vl dverid dvrd ok lr‬‬

‫‪mgikedl leki epi` m` ,zewitqd‬‬             ‫דרבנ כבוד הבריות דוחה אותו אפילו‬

‫בקו ועשה‪ ,‬והכא נמי איסור דרבנ הוא ‪z`fn z`vl eizegek lka lczyi ,llk‬‬

‫א יתנהג כמו שכתבנו בפני ‪ ,‬דהיינו ‪.`aae dfa el aeh didie ,dxeagd‬‬

‫*( ‪ oiir‬מה שכתבנו על זה בסו ספרי שמירת הלשו ‪] .‬זה לשו רבנו ש ‪ :‬ואמרו חז"ל‬
‫בעדויות פ"ה )מ"ו(‪ ,‬מוטב שיקרא אד שוטה כל ימיו‪ ,‬ואל יהיה רשע שעה אחת‬
‫לפני המקו ‪ .‬ונקט לשו 'קריאה' לפי העני ששיי ש ‪ ,‬אבל באמת נכו להאד שיעשה‬
‫אפילו מעשה שטות בידי ‪ ,‬רק שלא יהיה עליו ש רשע אפילו שעה אחת למעלה‪ ,‬ממה‬
‫שמצינו בקרא אצל דוד שעשה עצמו כשוטה בבית אבימל כדי שלא יתפס בידו‪ ,‬וקל וחומר‬
 ‫לפני מל מלכי המלכי הקב"ה‪ .‬וג ממה שאמרו חז"ל בחולי ד ה‪ :‬על הפסוק )תהילי‬
‫ל"ו ז'(‪" :‬אד ובהמה תושיע ה'"‪ ,‬אלו בני אד שה ערומי בדעת ומשימי עצמ כבהמה‪.‬‬

                  ‫ועיי בברכות )י"ט‪' (:‬המוצא כלאי בבגדו וכו'‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬אי חכמה' וגו'[‪.‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232