Page 228 - haFETS-2
P. 228
e llk rxd oeyl zekldחיי vwחפ
miigd xewn
ִמ ְל ֶח ֶמת ה' ִע ִי ְצר ֵ ְ ,די )יב( ֶ ֹא ִי ָ ֵ ל ַעל ָ ל ָ ִני ְ ִא ר
ְ א ָרְי ָתא ֶ ל ְ ִמי ַעת ְוַק ָ ַלת ָל ָהָרעְ .ו ָלֶזה ָצִרי ג' ְ ָר ִטי ,
ֶ ִ ָ ֵהר ָ ֶה ְמ ֹאד ְוִיָ ֵצל ַעל ְיֵדי ֶזה ַעל ָ ל ָ ִני ֵמ ָה ִא ר ָרה,
ֶ ֵ ְ ֶה ָע ַהַ"לַ (` :י ְח ִליט ְ ַנ ְפ ְ ֶה ְס ֵ ָמ ר) ,יג( ֶ ֹא
ְל ַהֲא ִמי ְל ַהִ ְבֵרי ְ נ ת ֶ ְ ַס ְ ִרי ַעל ַח ְבֵרי ֶה ) (a .יד( ֹלא ִי ְהֶיה
ִני ָחא ֵל ) ְמרֶה( ִ ְ ִמי ַעת ִס ֵרי ֶה ָהֲאס ִרי ָה ֵא ֶ ה.
miig min x`a
) .'eke mipt lk lr lyki `ly (aiוהוא דלר' שמעו ג אביי מודה דאסור
לפי מה שביארתי לעיל דה דרשה כדאמר בגמרא ,וידוע דהלכה כר' שמעו
ד'ויתד' וכו' ,שא ישמע אד דבר שאינו בדבר שאינו מתכוי [ ,נמצא :לא אפשר
הגו יניח אצבעו באזניו ,הוא אסמכתא ,ולא מכוי ,או אפשר ולא מכוי שרי,
דאנ קיימא ל כר' שמעו ,ולא אפשר והוא מצוה מדרבנ בעלמא.
) .oin`dl `ly (biדאי לאו הכי ,תיכ וקמיכוי אסור.
עובר בלאו ד"לא תשא שמע שוא" yxite ,רש"י ש ,וזה לשונו' :מותרת
אי צרי לפרוש הימנה .אפשר וכמו שכתבנו בתחלת כלל זה.
) .'eke dil `gip didi `l (ciדבר זה לו ליבדל ,וקמתכוי להתקרב כדי להנות
צרי להרחיב בביאורו ,ומאת ה' מריח של עבודת גלולי ,או אפילו אי
אבקש שלא אכשל בדבר הלכה :והוא אפשר לו ליבדל ,ומיהו מתכוי וחביב
דגרסינ בפסחי )ד כ"ה' (:איתמר ,הנאה הוא ליה להנות .לא אפשר לו ליבדל
הבא לו לאד בעל כרחו ,אביי אמר ולא קמכוי להנות ,דאיכא תרתי להיתר
לכולי עלמא שרי' .וידוע הוא מה מותרת ורבא אמר אסורה' וכו' ,ומסקינ
בלשו שני )דהלכתא כותיה וכמו שפסקו שכתב הר" בסוגיא זו ,דלהכי קרי ליה
הרי" )ו' :מדפי הרי" ( והרא"ש )פ"ב סי' הגמרא 'הנאה הבא לו לאד בעל כרחו',
ז'(( ,לא אפשר ולא מכוי לכולי עלמא משו שלא בא לכא בשבילו ,אלא הריח
שרי ,אפשר ולא מכוי היינו פלוגתייהו ממילא קאתי.
דר' יהודא ור' שמעו ,כי פליגי היכא dfeהדי של הגמרא ,לאו דוקא לעני
עבודת אלילי ולעני ריח ,דהוא דלא אפשר וקמיכוי ,אביי אמר מותרת
ורבא אמר אסורה' ,וידוע דהלכה כרבא הדי בדבר התלוי בראיה או בשמיעה,
]כ הוא לשו הרי" והרא"ש .וצרי וג בכל איסורי שבתורה ,כמו שמוכח
עיו למה צרי לומר דהלכה כרבא ,ש בגמרא מכל הראיות שהביאה ש
והלא לא פליגי כי א אליבא דר' יהודה ,הגמרא ,וכ נפסק ג כ ביו"ד )בסימ
