Page 229 - haFETS-2
P. 229
חפ e llk rxd oeyl zekldחיי `vw
miig min x`a
קמ"ב סעי ט"ו בהג"ה ובש" ש ס"ק ניחא ליה אסור .מה שאי כ הכא,
דבהשמיעה אינו עושה שו מעשה כלל, ל"ד ,עיי ש (.
dzreנחזור לענינינו לעני שמיעת לשו ובעת הליכתו והתקרבותו לישב בי
הרע ,דהכא נמי ,כיו דלכתחלה החבורה ,עדיי אינו מוכרח שידברו לשו
לא בא לכא בהחבורה בשביל השמיעה ,הרע שיחשב על ידי זה הליכתו
רק לעני אחר ,וג עתה לא ניחא ליה למעשה ,וג אינו מוכרח הוא שישמע
בשמיעת דברי של לשו הרע וכיוצא על ידי הליכתו שעל ידי זה נצר
בזה ,בודאי לא עבר על איסור השמיעה .הליכתו להשמיעה ,דנימא דכיו דהוא
lr s`eגב דאינו אוט אזנו בעת פסיק רישא ,הוי כאלו הל כדי לשמוע,
השמיעה ,וא כ לכאורה שהרי יכול לאטו אזניו מלשמוע ,וא
הוא פסיק רישא לשמוע ,וכבר פסק כ לא נוכל לצר הליכתו להשמיעה,
הרא"ש בפרק ח' שרצי )שבת פי"ד סימ וא ששומע אחר כ ואינו אוט אזניו,
ט'( ,דבשאר איסורי ,פסיק רישא דלא אינו עושה בזה מעשה כלל .ובשלמא
ניחא ליה ,הוא איסור דאורייתא .זה א היה ניחא ליה בהשמיעה ,היה נקרא
אינו ,דיש לומר דש איירי בעני שהוא 'לא אפשר וקמכוי ' דפסקינ דאסור,
עושה מעשה ,א דלא מכוי ,ולזה אבל כיו דלא ניחא ליה שרי .ועיי במה
אמרינ כיו שהוא פסיק רישא ,א דלא שכתבנו בהגה"ה ותבי את דברינו*(.
*( :d"bdואגב נבאר דבר פלא ,מה שראיתי בחכמת אד הלכות עכומ"ז כלל פ"ד סעי
ט"ז ,וזה לשונו' :ואסור לשמוע הכלי שיר ,ולהריח הריח ,ולהסתכל בנוייה ,וכל
שכ בעבודת גילולי עצמה .וא צרי ליל דר ש ,יאטו אזניו ויעצי עיניו ויסתו
נחיריו שלא יהנה ,וא על גב דאינו מתכוי ,כיו דהוי פסיק רישא .ובמתכוי אסור אפילו
אי לו דר אחר' ,עד כא לשונו.
`edeתימה מכמה טעמי .א' דמלשו הש" ביו"ד סימ קמ"ב ס"ק ל"ד לא משמע הכי,
דזה לשונו ש ' :ומבואר בתו' והרא"ש והרי"ו דמיירי בעני שיוכל לאטו אזנו ולהעצי
עיניו ולסתו נחיריו שלא יהנה מ הקול והמראה והריח ,ומותר כשאינו מתכוי להנאת ,
דלא הוי פסיק רישא ,הא בלאו הכי אסור .אבל כשמתכוי ,מבואר ש בש"ס ובפוסקי
דאפילו אי אפשר לו ליל למקו אחר אסור' ,עד כא לשונו .ומשמע בהדיא דמשו שיכול
להאטי אזניו ולהעצי עיניו ,מותר אפילו כשהוא שומע או רואה ,כיו שאינו מתכוי להנאה,
דאי לאו הכי ,אלא שמעצי עיניו ,הרי אינו נהנה כלל .ועוד ,דהלא משמע מש" שאינו
חולק על הרמ"א ,רק מפרש אותו ,ומהגהת רמ"א מפורש בהדיא ,דכשאינו מתכוי מותר
אפילו לשמוע ולהסתכל ,דהלוא על דברי המחבר קאי.
,cereדזה לשו הגהת ריא"ז והוא השלטי גבורי בפסחי פרק שני )ו' :מדפי הרי" (,
שדברי הרמ"א נובע הימנו ,וזה לשונו' :וכ א היה רואה נויי עבודת כוכבי ומזלות,
