Page 233 - haFETS-2
P. 233

‫חפ ‪ e llk rxd oeyl zekld‬חיי ‪dvw‬‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ִ ִרי ָהֲאס ִרי ‪ ,‬א ֶ ה א )יז( ָיכ ל ְל ִה ָ ֵמט ְו ֵלי ֵל ֵמ ִא ָ ‪,‬‬
 ‫ְוה א ִמ ְת ַע ֵ ל ָ ֶזה‪ ,‬א ֶ ה א ַמ ִ יר ִמ ְ ָבר ְל ֵא ָהֲאָנ ִ י ְ ִט ְב ָע‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫ממש‪ ,‬ואינו דומה להנ"ל לפי מה מיקרי‪ ,‬שעבר על דברי חז"ל וכנ"ל‪.‬‬

‫מלבד מה שכתבנו בהגה"ה הקודמת‪,‬‬  ‫שביארתי ש *(‪.‬‬

‫)‪ xikn `edy e` 'eke hnydl leki (fi‬דהיכא שמכיר שה בעלי הלשו ‪ ,‬קרוב‬

‫‪ .'eke‬הטע כמו שכתוב בהג"ה‪ ,‬שהוא עובר על עשה ד'בו תדבק'‪.‬‬

‫דכיו דדינא דגמרא הוא לכתחילה ‪ oi`e‬להקשות על מה שכתבנו‪ ,‬דהיכא‬

‫שהוא יכול להשמט מה ‪ ,‬דהוא‬      ‫לעשות מעשה להיפ ‪ ,‬והוא מתעצל בזה‪,‬‬

‫א דלא ניחא ליה בשמיעת ‪ ,‬פושע עובר רק על דברי חז"ל וכו'‪ ,‬ולא על‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ולבד כל זה‪ ,‬הלא לכתחלה צרי שיעשה מעשה להיפ ‪ ,‬היינו מלבד שלא יהא‬
‫ניחא ליה השמיעה‪ ,‬צרי ג כ שיניח אצבעו באזניו‪ ,‬שלא יהא יכול לשמוע‪,‬‬
‫כמו שאמרו חז"ל בכתובות )ה'‪ ,(.‬והוא יודע בעת שהוא מקרב את עצמו לישב ביניה ‪ ,‬שלא‬
‫יעמיד את עצמו‪ ,‬ויעבור על שמיעת לשו הרע‪ ,‬וא על פי כ הול ויושב ביניה ‪ ,‬בודאי‬
‫מקרי פושע כמות ‪ ,‬שעבר על דברי חז"ל‪ .‬ועיי ביבמות )כ'‪' (.‬אמר רבא‪ ,‬כל העובר על דברי‬
‫חכמי ‪ ,‬קדוש הוא דלא מקרי‪ ,‬רשע נמי מיקרי' וכו'‪ .‬ובשבת )מ'‪' (.‬אמר רבא‪ ,‬האי מא דעבר‬

                                                    ‫אדרבנ ‪ ,‬שרי למיקרי ליה עבריינא'‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬

‫‪ mbe‬קרוב מאוד שהוא עובר ג במצות עשה ד'בו תדבק' )לפי מה שביארתי לעיל בפתיחה‬
‫בעשי אות ו'(‪ ,‬א בעת ישיבתו כבר התחילו לדבר וכו'‪ .‬וג בציור השלישי‪ ,‬דהיינו‬
‫א הוא מכיר את טבע הרע שתשוקת לדבר לשו הרע‪ ,‬ובודאי יבואו באמצע הסעודה‬

                                                                ‫ללשו הרע וליצנות וכיוצא בזה‪.‬‬

‫`‪ la‬בציור האמצעי‪ ,‬דהיינו שהוא יכול לישמט מה ‪ ,‬לא עבר כי א על ציווי חז"ל‪ ,‬כמו‬
‫שאכתוב אחר כ בס"ק י"ח‪ ,‬ולא בעשה ד'בו תדבק'‪ ,‬כיו דלכתחלה לא ידע מזה‪,‬‬

                                                                  ‫ועתה לא ניחא ליה בשמיעת ‪.‬‬

‫‪ oi`e‬להקשות על מה שכתבתי‪ ,‬שבציור הא' והג' קרוב שהוא עובר על "ובו תדבק"‪ ,‬מהא‬
‫דאמרינ בברכות )מ"ג‪' (:‬ששה דברי גנאי לתלמיד חכ '‪ ,‬ואחד מה אל ישב במסיבת‬
‫ע האר ‪ ,‬מאי טעמא דילמא אתי לאמשוכי בתרייהו‪ .‬משמע דהוא רק מדה בעלמא לתלמיד‬
 ‫חכ ‪ ,‬ולא עבירת עשה‪ .‬זה אינו‪ ,‬דהת בעת שיושב ביניה לא התחילו עדיי לדבר בדברי‬
‫האסורי ‪ ,‬וג אי מכיר את טבע שבודאי ידברו לשו הרע‪ ,‬רק שה אנשי עמי האר ‪,‬‬
‫ורגיל הוא שידברו או יעשו בתו הסעודה דברי שאינ הגוני ‪ ,‬אבל בענינינו קרוב מאוד‬

                                                                               ‫שעובר ג בעשה‪.‬‬
   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238