Page 19 - 5422
P. 19
תודלי תונומת |19
השחר!" עניתי ופי התמלא ברוק .אני אוהב שוקולד ,כל סוג שלו,
בעיקר לבן" .אתה מבין שמה שמיוחד בכל סנדוויץ' זה האמצע ,מה
שבין הפרוסות?" דממה .אני סופג נוק־אאוט בלתי צפוי .אם זה היה
משחק אמיתי ,שמהמרים עליו ,אף אחד בעולם לא היה מסמן ניצחון
לאמא ,הפתעת המחזור ,הפתעת העונה ,הפתעה בכלל!
עכשיו ,ברכב שמתמודד בקושי עם העלייה במעלה יזרעאל ,ונראה
שאילו היה יכול ,היה מבקש לעצור להסדיר את הנשימה ,אני מרגיש
חוסר נוחות בין האחים שלי .הם עוטפים אותי משני צדדיי כפרוסות
לחם .אני יודע ששניהם שונים ממני ,ובתוך כל אחד מהם יש יהלום
ייחודי וזוהר .יהלום! אני נדבק בשטויות של אבא.
אני ממשיך לחייך עד שאנחנו מגיעים אל המושב ,או עד שאני
נרדם בדרך.
נטע :אני לא רוצה להיות הכוכבת
אני יושבת זועפת בפינת כיתה ד ,3שהוסבה לחדר הלבשה לקראת
מופע הסיום של שנת הלימודים .כולם מסביבי נרגשים ,לחוצים
וחרדים .אני צופה בשאר הילדים .כולנו לובשים את אותה תלבושת
מגוחכת — מכנסי ג'ינס עם קרעים ,חולצת כפתורים משובצת ואוזניות
גדולות על הראש — חיקוי עלוב של אמני הרוק שהופיעו ב"לייב
אייד" .המורה רינה החליטה שאחרי ההצלחה המסחררת של מופע
הצדקה שנועד לסייע לנפגעי הרעב באתיופיה והתקיים במוקדים
שונים בעולם ,הגיע תורו של בית הספר "דרור" בכפר מעש לתרום
את חלקו.
המורה רינה פורצת לכיתה בחיוך רחב ומכריזה בקול צווחני:
"בעוד חמש דקות אתם עולים לבמה!" אני מסתכלת עליה בכעס.
בכלל לא רציתי להשתתף בהופעה .אני מעדיפה לשבת באולם או
להסתתר בשורה האחרונה על הבמה .אפילו מתחת לבמה .אבל
המורה רינה ,שהיא גם חברה של הוריי ,התעקשה שאהיה הכוכבת
