Page 173 - RTZ

‫הפרשה קע‬ ‫בין אדם לחבירו‬ ‫עיון‬

‫קטנים‪ ,‬ועשה זאת כדי להשביח להם‪ ,‬היה מותר לו לעשות כן‪ .‬והקשה‪ ,‬כיון‬
‫שאסור לעשות כן‪ ,‬מהו החילוק בין יתומים לאחרים‪ .‬ותירץ‪ ,‬שכיון שעיקר‬
‫הטעם הוא משום הצער שבדבר‪ ,‬אין זה שייך ביתומים קטנים‪ ,‬שאינם יודעים‬

‫מה שעושה בשדה שלהם [וכן תירץ בן אריה (ב"ב שם)]‪.‬‬

‫תירוץ כח‪ .‬כשואל שלא מדעת‬

‫העמק שאלה (שאילתא ד אות ה) תירץ‪ ,‬שלכן נקטו 'שדה יתומים'‪ ,‬משום‬
‫שבאופן זה לא ידעו הבעלים בגזילה‪ ,‬ואינו אלא כשואל שלא מדעת [ואולי‬

‫כוונתו שבאופן זה אין לאו של גזילה‪ ,‬ועל כן מותר לעשות כן אם כוונתו לטובה]‪.‬‬

‫תירוץ כט‪ .‬העולם סברו שהוא גוזל‬

‫עוד תירץ העמק שאלה (שם)‪ ,‬שאיוב לקח את השדה בתורת אפוטרופוס‪ ,‬כדי‬
‫להשביחה ליתומים‪ ,‬אלא שהעולם סברו שהוא גוזל ומאבדה [ובספרו מרומי‬
‫שדה (קידושין סט‪ ,‬א ד"ה וא"ל) כתב שלפי דבריו שם מיושבת הקושיה הראשונה‪ ,‬וצ"ע‬

‫ששם צריך חלות שם גניבה כדי שימכר‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬שכוונתו לתירוץ הקודם]‪.‬‬

‫תירוץ ל‪ .‬השדה היתה אבודה‬

‫המהרש"א (ח"א ב"ב שם ד"ה ברכת אובד) כתב‪ :‬יש לפרש דנכסי יתומים קרוים‬
‫'נכסי אובד'‪ ,‬לפי שמאבדין ומפסידין נכסיהן וכו'‪ ,‬ולזה אמר כי איוב היה גוזל‬
‫שדותיהן להיות עובד בהן‪ ,‬ומלאכת צרכן נעשית על ידו כאלו הן שלו‪ ,‬והיה‬

‫השדה נתברך על ידו וכו'‪.‬‬

‫ויש שתירצו לפי דבריו‪ ,‬שכיון שהיתומים היו מזיקים לעצמם‪ ,‬אם כן מה שלקח‬
‫את השדה היה בבחינה של הצלת ממונם [וצ"ע]‪.‬‬

‫ב א לחבירו‬ ‫תירוץ לא‪ .‬הקרקע עדיין ברשותם‬

‫יד דוד (שם) תירץ באופן נוסף‪ :‬ואפשר לומר דבקרקעות לא שייך הך דינא‪ ,‬דכל‬
‫מקום דאיתא ברשות בעלים איתא‪ .‬וכן תירץ בחידושי רבי נחום (שם אות רכג)‪,‬‬
‫שכל הדין שאסור לגנוב או לגזול על מנת לשלם‪ ,‬הוא רק במטלטלין שיש בהם‬
‫מעשה גניבה או גזילה‪ ,‬אבל בקרקע‪ ,‬כל השם גניבה או גזילה שיש בה הוא רק‬
‫כשמחזיק את הקרקע עבור עצמו‪ ,‬אבל כשאינו מחזיקה עבור עצמו‪ ,‬אלא רק‬